לכל מי שמילים כמו 'פילוסופיה' או 'השקפת עולם' נראות לו מנותקות משדה העשייה הניהולי, מוטב שיזכור כי אף מנהיג לא הוביל שינוי ארגוני בר-קיימא ובעל ערך בלי בסיס של השקפת עולם מגובשת. השקפת העולם Lean Management מציעה בסיס שכזה.
וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי-מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ
וְעָלֵהוּ לֹא-יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ.
(תהלים א, ג')
בתחילת דרכי כדוקטורנט ב-MIT, לפני יותר משלושה עשורים, הצטרפתי לקבוצת חוקרים שביקשה להבין מה עומד בבסיס תפיסת הניהול היפנית שהצלחתה הפכה לאיום על מנהיגי התעשייה האמריקנים? מעצבי מדיניות תעשייתית, ומומחים לכלכלה, ניהול וממשל, ניסו לפענח את סוד הצלחתן של חברות האלקטרוניקה היפניות שלמעשה חיסלו את ענקי האלקטרוניקה האמריקנים. כדוקטורנט בתחילת דרכו הצטרפתי לקבוצת חוקרים במרכז "חקר עתיד תעשיית הרכב" שבראשה עמד ג'ים וומאק. ג'ים מיקד את מחקריו בתפיסת הניהול של טויוטה, אשר בשנת 1958, לאחר משבר קשה שהביאה אל סף פשיטת רגל, הצליחה לגבש תפיסת ניהול ייחודית, ובכך בידלה עצמה מתפיסת הניהול "המודרנית" המערבית-אמריקנית. גילינו שטויוטה (ובעקבותיה הקולגה הצעירה הונדה) מנוהלות בצורה שונה גם מתפיסת הניהול שאפיינה חברות יפניות מצליחות כמו Sony או Toshiba.
בשונה מקבוצות מחקר הנשענות על דיסציפלינות הנדסת תעשייה וניהול, קבוצת החקר במרכז "עתיד תעשיית הרכב" ב-MIT ביססה את מחקריה על נקודת מבט ומסגרות תיאורטיות הלקוחות מהדיסציפלינות הסוציולוגית, האנתרופולוגית ומדעי המדינה. המפגש של ג'ים וומאק עם ג'ון שוק, שהגיע לעמדת דירקטור בטויוטה והקים את מערך ההדרכה ואת מערך מפעלי הייצור של טויוטה בארה"ב, היה מפגש בין איש מדעי המדינה ואנתרופולוג.
התרומה המשמעותית של קבוצת החוקרים הייתה שמתוך ניתוח המקורות ההיסטוריים, החברתיים והתרבותיים עליהם צמחה תפיסת הניהול בטויוטה הביאו החוקרים לניסוח עקרונות הניהול עליהם נבנתה מאוחר יותר תפיסת הניהול המהפכנית בחברות אמריקניות מצליחות כמו Dell, Amazon, Danaher, Boeing ובהמשך גם בחברות הרכב בצפון-אמריקה ואירופה. תפיסת ניהול זו הוכחה כמתאימה להתמודדות עם סביבה עסקית מעורפלת ותזזיתית המשתנה במהירות.
עקרונות תפיסת הניהול Lean Management, לפיכך, צומחים מתוך השקפת עולם רב-ממדית – Lean Thinking. משנת 1987, בה הועלה לראשונה המושג Lean ב"מרכז לחקר עתיד תעשיית הרכב" ב-MIT ועד היום, עקרונות החשיבה התפתחו באופן דרמטי, כשחלקים רבים מהם תורגמו לכלים ולמתודולוגיה בת-יישום. מאות אלפי חברות, תעשיות וארגוני שירותים אימצו כמה מהכלים (כמו אירועי קייזן, 5S, שיפור זרמי-ערך, קנבן או שש-סיגמה), אך רבים ממנהליהם לא הבינו שלטווח הארוך אין טעם רב בשימוש באותם כלי עבודה בהיעדרה של תרבות ארגונית מתאימה. ניסיונות רבים להטמעת Lean על ידי חברות ייעוץ שהבטיחו "לעשות Lean" עבור לקוחותיהם החלו בהבטחה גדולה והסתיימו באכזבה מהדהדת.
חברות ייעוץ אסטרטגי מוכרות ללקוחותיהן כלים בודדים, או אפילו "ארגז" כלי Lean, מבלי להבין שלא ניתן לבצע את מלאכת השינוי עבור אחרים: הפעלת כלים ומהלכים של פתרון בעיות המבוצעים על ידי יועצים בעבור אנשי הארגון לא רק שלא מאפשרת להם להוביל את השינוי ולתרגל את עקרונות תפיסת הניהול, אלא שבלי שינוי נקודת המבט והשקפת העולם מיסודן התוחלת של השימוש בכלים מוגבלת, ולעיתים אף גורמת נזק ממש.
מי שמתיימר להיות "יועץ מטמיע Lean" פועל, על פי השקפת העולם הזו עצמה, בתוך סתירה שאיננה ניתנת לגישור. יועץ העושה שימוש בכלי Lean בשירות לקוחותיו ללא הבנה מעמיקה של העקרונות הניצבים בבסיסם צפוי להביא ליותר נזק מתועלת. אכן, כפי שטוען פול לוי בטור שלו, לא ניתן "ליישם Lean", כפי שלא ניתן "להטמיע" פילוסופיה מעשית או דפוס חשיבה. לימוד השקפת העולם Lean Thinking הוא חווייתי מיסודו – בדרך ההתנסות בלבד, וההתמקצעות בה יכולה להתרחש רק באמצעות תרגול, בסבבי ניסוי, שיפור והתמדה (מי שלא טועה, כידוע, לא לומד).
פול לוי, מבכירי אנשי הניהול והמעשה בארצות הברית, הוגה Lean ומאמן מקצועי, הצליח להוביל את שינוי תפיסת הניהול (Lean Transformation) במרכז הרפואי של הרווארד Beth Israel Deaconess Health Center, ולהפוך את המרכז שעבר משבר, והגיע בשנת 2005 לכדי פשיטת רגל, לאחד ממרכזי הרפואה האקדמיים החשובים בעולם. את חוויותיו כמנהל פעיל, מתאר פול (לאחר שפרש בסוף 2011 מהנהלת בית החולים), בבלוג היומי שלו Not) Running A Hospital). פול, מלווה ואורח קבוע של מכון Israel Lean Enterprise עוסק בשאלות תפקידם של מנחי ומאמני Lean בטור קצר המובא כאן בתרגום לעברית:
• לקריאת הטור של פול לוי על Lean כהשקפת עולם: להטמיע Lean? אין דבר כזה!
• לקריאת הטור במקור באנגלית לחצו כאן.
בעז תמיר, ILE.
כתיבת תגובה