חופשה מסוכנת

יולי 16, 2017 • בלוג • בעז תמיר

בחופשה משפחתית כמו בחברה עסקית – תכנון דינמי מושכל תוך כדי תנועה יגשר על המתח בין הצורך בהגדרת יעדים אסטרטגיים לבין פתיחת מרחב האפשרויות לניצול הזדמנויות

יזמים רבים חולמים ליצור, לשנות, לעשות אקזיט, ולעיתים גם מסתחררים מהחלום. גם אלה מביניהם היוצרים תכנית אסטרטגית מסתמכים על עצמם כשהם מניחים שימצאו פתרונות למכשולים בדרך, ומתעלמים מהקושי לצפות את מגמות התפתחות השוק והטכנולוגיה במציאות חמקמקה ומעורפלת.

תכנון חופשה משפחתית כמיזם

בואו ננסה להמחיש זאת דרך סיפורה של משפחה המתכננת חופשה משותפת – מיזם לכל דבר ועניין. כמובן, בני המשפחה יכולים לבחור ל"זרום" ולהסתדר איכשהו, יש בכך ניחוח מסעיר של הרפתקה טובה!

או שלא… פנטזיית ההרפתקה עלולה להפוך לסיוט. בדרך-כלל אילוצי המציאות מתנגשים עם רצונות שלא נלקחו בחשבון, חלקם אף סותרים זה את זה. ככל שהתנאים מגבילים יותר (קבוצת מטיילים גדולה ומגוונת, זמן מוגדר, תקציב מוגבל ועוד) כך גדל הסיכוי שהחופשה תסתיים במפח נפש אם לא תתוכנן מבעוד מועד. לכן עדיף לאמץ תכלית וגבולות משחק שיאפשרו גם ליהנות מהנסיעה המשפחתית.

נקודת המוצא: מה רוצים?

איך מתחילים לתכנן טיול? אפשר להתחיל לתכנן בעזרת אתרי תיירות או המלצות סוכני נסיעות, אבל עדיף להתחיל במבט פנימה אל "לקוחות" הטיול – בני המשפחה: הרצונות (התכלית האישית) של כל אחד ואחת מבני המשפחה הם נקודת המוצא אליה יש לחזור בכל התלבטות. אגב, כבר בשלב בירור הרצונות ייתכן שמשתתפי הטיול יגיעו למסקנה כי לא ניתן לגשר על הפערים ויחסכו מעצמם מפח-נפש.

במידה וגובשה התכלית והוגדרו היעדים, יש לבנות תהליך ללימוד האפשרויות וקבלת החלטות בסעיפים שונים התלויים זה בזה: תכנית הטיול (יעדים), מחירי הטיסה בזמנים שונים, דרכי ההגעה, מאפייני הלינה, תחבורה, מזון ולוגיסטיקה.

לימוד הרכיבים השונים עשוי להוביל לעדכון מתמשך של התוכנית, כמו  קיצור או הארכת משך הנסיעה, או ויתור על יעדים כדי להגדיל את מקורות התקציב (מקביל לסבבים של בחינה, התאמה ושיפור – PDCA). כזכור, העוגן שאותו יש לזכור כדי להחליט מה חשוב יותר ועל מה כדאי לוותר הוא התכלית – המטרות הראשוניות של בני המשפחה שלשם הגשמתן יוצאים לדרך. כל שאר הרכיבים תלויים זה בזה ואפשר "לשחק איתם" – להוסיף יעד לנסיעה תמורת פשרה על איכות הלינה, או בישול עצמי במקום מסעדות כדי להרחיב את מסגרת התקציב לשכירת רכב, וכן הלאה.

תכנון אסטרטגיה עסקית – השקעה בחקר המקדים

כיצד מתרגמים את הקלישאה "סוף מעשה במחשבה תחילה" לאסטרטגיה עסקית? תפיסת ניהול Lean לפיתוח המוצר (LPPD), וכמוה מתודולוגיית Lean Startup, נותנות תשומת לב רבה לסיכונים, לסיכויים לשיבוש התוכנית, לספקות, למכשולים ולפערי-הידע, ומגדירות מרחב תמרון לניצול הזדמנויות. מיפוי וניתוח גורמי השיבוש והסיכון הם בסיס היציאה לדרך היזמית. לשם כך יש להשקיע בבניית תכנית מחקר מקדים של פערי-הידע (הטכנולוגיים, העסקיים והסביבתיים), צמתי ההחלטות בהתמודדות עמם והצעדים הנדרשים על מנת להפוך מידע (Information) או נתונים לידע ותובנות (Knowledge).

כמו בסיפור על המשפחה היוצאת לחופשה, גם במיזם על פי שיטת LPPD התהליך מתחיל במהלך לימוד קפדני לזיהוי המכשולים, אזורי השיבוש וניצול הזדמנויות. פעילי LPPD מעריכים כי השלב של חקר מקדים לפיתוח (ביפאנית Kentou), מגיע לכדי 50% מזמן הפיתוח הכולל, ונאמד בכ-5% מהעלות הישירה. לעומת זאת, ההפסד הנובע מהמשברים, המכשולים, העבודה החוזרת הנובעים מעקיפת שלב הלימוד, עשוי להגיע ל-70% מהוצאות פיתוח המוצר.

מועילוּת ולמידה תוך כדי תנועה

אסטרטגיית הפיתוח המסורתית (המונחתת כמו מפל על ראשי אנשי הפיתוח), ובמידה רבה גם מתודולוגיית הפיתוח המשופרת Agile-Scrum, יוצאות מנקודת הנחה שקיים מראש מספיק ידע שעל בסיסו גובשה אסטרטגיה שיש לממשה. תפיסת הניהול Lean מעדיפה את המועילוּת (effectiveness) על היעילות (Efficiency) בבניית ומימוש האסטרטגיה. תהליך פיתוח מוצר המתברר כלא מועיל – חסר רלוונטיות וערך ללקוח – הוא האיום החמור ביותר לכל מיזם, יעיל ככל שיהיה.

יזמי Lean רואים בתפיסת הניהול הזו אסטרטגיה עסקית המאפשרת לנצל הזדמנויות ולהתמודד עם הפתעות בלתי צפויות שבהכרח יתרחשו. תרבות של ארגון הלומד ומתאים עצמו לנסיבות תוך כדי תנועה מבדילה את תפיסת LPPD מתפיסות הפיתוח המסורתיות, מפחיתה את הסיכון ההכרחי לכל מהלך יזמי ומעלה את הסיכוי להצלחתו.

There are no comments yet

  • Hello, guest