לפתח מוצר נחשק

מרץ 27, 2016 • בלוג • בעז תמיר

ביקור ביקב ‘סומק’ בזכרון יעקב חושף את המשותף בין יין, אופנועים ואנימציה.

את בקבוקי היין של סוֹמק לא ניתן למצוא על מדף הסופרמרקט, גם לא בחנויות המובחרות. הקשר הישיר עם הלקוחות הוא חלק בלתי נפרד מתהליך עיצוב ופיתוח היין. לדברי ברק דהאן, דור חמישי לאיכרי זכרון יעקב ומבעלי יקב הבוטיק סוֹמק:

“חשוב לי להביט בעיניים של כל מי שטועם את היין שלי. כשאני מבחין במבט חריג אני ממהר לספר להילה אשתי על מנת לנתח את התגובה, ובהתאמה לעדכן את מהלך פיתוח המוצר.”

כמו באוּמנוּיוֹת אחרות, גם בתהליך הפיתוח והייצור של יין האוּמָן, בעל המלאכה, משול לצייר הרואה בעיני רוחו רעיון, מניח את הצבעים ומתחיל בסדרה של ניסויים ליצירת הגוונים, קווי האור והצללים. כך גם ברק והילה, האוּמָנים מפתחי יין סוֹמק, מנסים לחוש את טעמם של לקוחותיהם על מנת להתאים את היצירה לדרישתם (Build to order).

מה משותף ל”הצעת הערך” של יקב סוֹמק ויצרן האופנועים הארלי דווידסון (Harley Davidson)? בביקור שערכנו ביקב סומק ביקש ג’ון דרוגוסז (John Drogosz), מי שמלווה את יצרן האופנועים הארלי בהטמעת תפיסת הפיתוח Lean Product & Process Development, ללמוד מהיינן כיצד הגיע לתכלית היקב – לייצר “יין מגניב” (Cool product)? כיצד מגדירים את המדד המעשי (KPI) לכך, ומהן הדרכים לעצב ולפתח ‘חבילת ערך ללקוח’ כשמדובר במוצר שהמשמעות הפונקציונאלית שלו מסתכמת בחוויה?

למעשה ניתן לראות את שמונת שלבי תהליך ייצור היין – מהכֶּרֶם לבקבוק – כזרם-ערך (Value Stream) שבו פיתוח היין מהווה חלק בלתי נפרד מתהליך הייצור. בכל אחד

משמונת השלבים ברק מבצע סבב PDCA הכולל תכנון, ניסוי, בדיקה והתאמה (Plan, Do, Check, Act/Adjust), ולפיו מקבל את ההחלטה לגבי הכיוון הנכון להמשך הדרך. לדברי ברק “כל פעולה מבוצעת בסבב של בחירות, החל מקו הגפנים בכרם, התאמת ההשקיה ומועד בציר הענבים (רק ידני, כי לא ניתן לסמוך על רגישות

המיכון האוטומטי בשמירה על איכות הענב הנקטף), דרך הפרדת השדרה, סחיטה, שיקוע, זיקוק ובחירת זן השמרים למהילה, ועד השימוש בחביות העץ ומשך השימור לפני תהליך מילוי הבקבוקים.” כל בחירה היא תוצר של ניסוי הבוחן את התאמת כל רכיב לקומפוזיציית הטעם והריח המבוקשת.

“רצף הבחירות הקטנות המרכיבות את המוצר השלם תואם את מתודולוגיית ה-Set Based Concurrent Engineering1” קבע דרוגוסז. ברק חזר לתיאור תהליך ייצור היין וסדר קבלת ההחלטות הנגזרות מתוכנית

הניסויים: “כל תחנה מורכבת מסט אפשרויות העומד לבחירה. תהליך הייצור הוא צירוף של פעולות נבחרות מתוך מרחב האפשרויות הקיימות בכל אחד משלבי הפקת היין, וסופן שישתלבו במוצר הסופי [הסט המערכתי].”

ג’ון מצדו חזר וסיכם: “גם אם ברק איננו מכיר את המבנה התיאורטי של מתודולוגיית SBCE, [כמו האחים רייט] הוא מבצע אותה בדייקנות.”

ברק המשיך וסיפר על קשרי העבודה עם סָפַּק השמרים, תוסף חיוני לאיכות היין. “בכל פעם שהייתי מרים טלפון לספק השמרים, הרגשתי שהאיש מעבר לקו נכנס לכוננות… בתחילת דרכנו הוא נהג לשאול אותי מדוע ליקבים מסחריים המייצרים עשרות אלפי בקבוקים אנחנו נדרשים לספק רק שניים-שלושה סוגי שמרים ואתה, המייצר כמה אלפי בקבוקים בודדים, דורש מגוון שמרים

רחב בהרבה, ובנוסף בכל שנה אתה משנה את המגוון וההזמנה. עם הזמן הספק למד שהשותפות בינינו בנויה על כך

שהוא מספק לי מגוון (סט) זָנֵי שמרים הפותח מרחב אפשרויות לבחירה. לאחר שעברו את בדיקת המעבדה את רובן אני פוסל – לא בשל איכות המוצר, אלא בשל אי-התאמתו לזָן היין המיוחד אותו אני מייצר.”

“בהארלי,” סיפר ג’ון, “יש צוות של שלושה ‘טועמים’ (כולל נציג ממשפחת דיווידסון), המשתתפים במסע הפיתוח והייצור של דגמי האופנוע החדשים. בכל אחד משלבי הפיתוח הצוות מנסה לחקור את המושג ‘מגנִיב’ על פי אמות המידה של המבקשים להצטרף לקהילת רוכבי הארלי. צוות הטועמים פעיל מאוד בשלב החקירה, הלימוד ועיצוב המוצר (‘Kento’), וממשיך להיות שותף בקבלת ההחלטות לאורך כל תהליך הפיתוח והייצור. מובן שלא מדובר בתהליך לינארי, אלא בבחינה מקבילה של מרחב אפשרויות, סינון, מיון ואיתור האפשרות המיטבית בכל שלב של בניית הדגם החדש.”

כך נעשה גם בסטודיו פיקסר (Pixar), כשתפקיד ה’טעימה’ והגדרת “סרט אנימציה מגנִיב” נתון בידי צוות היצירה (Creative Team) ובראשו יוצר הסרט (בתפקיד דומה לתפקיד Chief Engineer בתעשייה). צוות היצירה – צוות חף מהיררכיה, פתוח וקשוב לכל משתתף בכל דרג הקשור להפקה – הוא מוסד שנוצר על ידי ג’ון לסטר (2John Lasseter) בתחילת דרכה של פיקסר. הצוות מקיים דיון פתוח (לעיתים סוער וקשה) ולפיכך משמש מסננת דקה וקפדנית. על פי עדותו של נשיא פיקסר לשעבר (והיום דיסני) אֶד קטמוּל (Ed Catmull4), הגרסה הסופית של הסרט לא דומה כמעט לגרסה הראשונה שהוצגה לצוות היצירה.

תנאי הכרחי לפיתוח מוצרים “מגניבים” הוא קיומו של סיפור טוב, אך הוא לא מספיק. מאחורי כל מוצר שכזה עומדים מעצבי הסיפורים – אנשים יצירתיים השותפים בתהליך פיתוח ויצור (לא לינארי) המדלג מניסוי לניסוי, בין תהיות לטעויות, אימוץ ובעיקר פסילת רעיונות. בסופו של התהליך תיבחר אותה תפירה אישית מדויקת ההופכת מוצר רגיל – למגניב.

בעז תמיר, ILE


1 מתודולוגיית פיתוח המוצר SBCE היא דרך חשיבה שעמדה בבסיס דרך פיתוח המטוס על ידי האחים רייט (Wright Brothers). המתודולוגיה שוכללה והפכה לרכיב חיוני בתפיסת ניהול הפיתוח LPPD על ידי אלן וורד (Allen Ward), ואומצה כעקרון חשיבה בסיסי בשלב החקירה וגיבוש הרעיון המרכזי (Concept) לא רק לעיצוב המוצר, אלא גם לתהליך הפיתוח.

2 לאחר שפיקסר נרכשה על ידי דיסני, שימש ג’ון לסטר בתפקיד ה”טועם הראשי” (Chief Creative Officer)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.