בלוקצ’יין (Blockchain) – מנגנון אמוּן המשנה את פני הכלכלה העולמית

דצמבר 21, 2015 • בלוג • בעז תמיר

טכנולוגיה פתוחה בבעלות ציבורית, המבטיחה סחר ישיר ללא מתווכים, פותחת שער לעידן של דמוקרטיזציה ושיתוף פעולה במסחר הגלובלי

בשלהי 2015, בעולם שבו שווקי ההון, מערכות המידע והרשתות החברתיות נשלטים על ידי קבוצת קבוצת ענקים פיננסיים, מתגלים אותות ראשונים לתפנית המתעתדת לשנות את הסדר הכלכלי הקיים. זאת, דווקא מכיוונה של הטכנולוגיה. טכנולוגיית הבלוקצ’יין היא דוגמה מעולה להתפתחויות הטכנולוגיות החדשות העשויות להוות כוח נגד לרמת הריכוזיות העולה בשווקים המקומיים ובמערכת הגלובלית, ולהעביר בהדרגה את השליטה לידיהן של רשתות חברתיות-מקצועיות מבוזרות. מדובר בטכנולוגיה המבטיחה יחסי סחר חליפין ושירותים בלתי-אמצעיים בין גורמים פרטיים המאורגנים ביחידים או קהילות, פנים אל פנים או באופן ווירטואלי.

במקום שבסיס הנתונים יהיה באתר אחד מרכזי, ברשת הבלוקצ’יין המידע שיתופי ומתעדכן בו זמנית אצל כל הפרטים והארגונים המשתמשים בו. בבלוקצ’יין אין מנהל שיכול לשנות על דעת עצמו את השורות במאגר המידע. כל המידע מוצפן, כל משתתף בוחן ומאשר את מהלך הפעילות וכל המשתתפים מוודאים שהרשת מתנהלת בשקיפות מלאה ובהתאם לחוקי המשחק (סטנדרטים) קשיחים. לדוגמה, המטבע הווירטואלי Bitcoin, תוצר הניסוי הראשון לשימוש בטכנולוגיה, הוכיח את אפקטיביות השימוש במערכת הבלוקצ’יין המאובטחת באופן המייתר את הצורך בתיווך ושליטת צד שלישי, כמו בנקים ומערכות פיננסיות.

פוטנציאלית, פלטפורמת הבלוקצ’יין מבזרת את השליטה בשוק וניהולו כשהיא מעבירה את תפקיד ה”נאמן” לביצוע העסקה (fiduciary responsibility) מגורם עסקי יחיד – בעל האפליקציה או המוסד הבנקאי – לציבור קהילת המשתמשים: כל משתמש מהווה בו-זמנית לקוח, שופט ו-“נאמן” בעבור שאר חברי הקהילה. הטכנולוגיה החדשה מאפשרת קיום אמין של מערכת ניהול ספרי החשבונות ומסלקה ציבורית ווירטואלית ללא שליטה מרכזית (של גורם עסקי הגובה עמלות על שירותי הנאמנות). המידע האישי נותר חסוי, ונחשף למשתתפי העסקה בלבד על פי הנחייתו של הפעיל שביקש לבצע פעולה או עסקה.

בסוף שנות התשעים הופיעו סימנים ראשונים לערעור מעמדן העסקי של חברות הפקה והוצאה לאור על ידי גורמים חתרניים בדמותו של מייסד Napster שיין פרקר, שהראה לשוחרי המוסיקה כיצד לשתף באופן פתוח קבצי מוסיקה ווידאו ובכך ערער את מעמדם של אלה ששלטו בתעשייה בתמיכת הרגולציה וזכויות יוצרים. פריצת הדרך החתרנית, שניתן לקרוא לה רשת גלובלית דור 1.0, הפכה לממוסדת בהובלת יזמים מערערים (disrupters) של תעשיית הפקות המוסיקה ובתי ההוצאה לאור כמו סטיב ג’ובס (אפל iTunes) וג’ף בייזוס (Amazon), אשר ניהלו בפועל שוק גלובלי המחבר ספקים ולקוחות פרטיים (רשת גלובלית דור 2.0). בעקבות ג’ובס ובייזוס התגבשה קבוצת יוזמות (אפליקציות) כדוגמת מפעילת רשת התיירות והלינות הפרטיות Airbnb המקשרת בעלי בית פרטיים עם תיירים המעדיפים אירוח פרטי על מלון, או מפעילת האפליקציה ברשת Uber המחברת בעלי רכב פרטי עם נוסעים מזדמנים ללא צורך בתיווך של סדרני מוניות.

השליטה בשוק בדור 2.0 נותרה ריכוזית, וניתנה לבעלי האפליקציה שאמינותה הוכחה ונתקבלה על ידי המשתמשים. הערך הכלכלי של האפליקציה – לדוגמה חברת הסחר הגלובלית eBay – נמדד ברמת האמון של קהילת המשתמשים בקיומם של כללי משחק ברורים ואבטחת פעילותה ואמינותה של כל עסקה בה היו מעורבים, כולל מניעת ניצול לרעה, שמירה על חסיון המידע, ניהול הכספים והסחורה ואפשרויות התשלום בכרטיסי אשראי או באמצעות המטבע הווירטואלי PayPal. ביזור תפקיד ה”נאמנות” האוניברסאלי משנה באופן דרמטי את טבעו של השוק ופותח את הדרך בפני רשתות גלובליות דור 3.0.

אם גל המחאה החברתית ששטף את המדינות המפותחות בשנים 2011-2013, החל לסדוק את מעמדם הפיננסי והחברתי של הבנקאות ומרכזי ההון העולמיים בניו-יורק ובלונדון ששלטו במיליארדי עסקאות יומיות, הרי שהפצת השימוש בטכנולוגיית הרשתות דור 3.0 תאפשר לעקוף את הצורך בבנק לביצוע עסקה ובכך תערער את יסודות תעשיית הפיננסים. הפוטנציאל המהפכני מתחיל כבר להתממש. טכנולוגיית בלוקצ’יין פותחת שער לעידן של שיתוף פעולה ללא מתווכים, החוצה גבולות תרבות ושליטה בנכסי הידע (IP) ובמערכת יחסי המסחר הגלובליים. כתבות שער בשבועון Economist וביומון Financial Times, העוסקות בפיתוח טכנולוגיית “מכונת האמוּן”2 ,מעידות על החשיבות הרבה שהמערכת הפיננסית הבינלאומית מייחסת לפוטנציאל השינוי של טכנולוגיית בלוקצ’יין. כך למשל, ענקית התוכנה IBM יוצרת בימים אלה שיתוף פעולה3 עם שחקנית פיתוח הקוד הפתוח Linux, בעוד ענקי הבנקאות, התוכנה, מערכות המידע וראיית החשבון הקימו קבוצות מחקר ופיתוח כדי ללמוד ולהבין את משמעות המהפכה ולהצטרף אליה.

משמעות השינוי: השינוי בטבעו של השוק יוצר מרחב פעולה כלכלי המבוסס על חופש ללקוחות לבחור במוצרים ושירותים יוצרי-ערך (על פי טעמם האישי). משמעות נוספת, דרמטית לא פחות, היא ירידת סף הכניסה לשוק הגלובלי של שחקנים-יזמים חדשים המעזים להיחשף למבחן קהילת המשתמשים הגלובלית. ביזור השוק המאובטח פותח פתח רחב לכניסת אנשי מקצוע, יזמים וחברות קטנות היכולים לשמש בעצמם צומת מידע (Node) יוצר-ערך ברשת מקצועית או עסקית.

המעבר מתחרות לשיתוף פעולה: באמצע העשור השני למאה ה-21 מתגבשת לנגד עינינו סביבה כלכלית-חברתית המעדיפה תרבות של שקיפות ושיתופי פעולה, במסגרת כללי משחק ברורים בתוך הקהילה, על פני “תחרות” הנשלטת ומוכתבת על ידי שליטי השוק. במקום בו ניתן להבטיח מערכת יחסים ערכית ואמינה, חופש הבחירה הצרכני יוצר תחרות אמיתית והוגנת, המאזנת בין איכות ההיצע וצרכי הביקוש.

יצירת ערך היא תנאי להישרדות ברשת: בדור 3.0 עובדי הידע, העוסקים העצמאיים (בעלי המלאכה והיועצים לסוגיהם) והחברות העסקיות מתארגנים לפעילות משותפת בתוך רשת מקצועית יוצרת-ערך. הלקוחות מצדם מתארגנים גם הם בקהילות רכישה ווירטואליות, במסגרתן כל לקוח מתבקש לתת ציון לכל יוצר-ערך על מנת להבטיח בחירה חופשית בספקים בהתאמה לצרכי הלקוחות באיכות, בזמן ובמחיר. מבחן יצירת-הערך, ולא רמת הריכוזיות או השליטה בשוק, קובע את מעמד העסק.

מהפיכת דור הרשתות 3.0 בולמת את מגמת הריכוזיות העסקית, ויש בה גם פוטנציאל לבלימת מגמת העלייה בחוסר השוויון החברתי-כלכלי – שתי מגמות המאיימות על ערכי החברה הליברלית-דמוקרטית. פתיחת השוק לתחרות, והעברת הבעלות על הסחר במוצרים, שירותים ומידע מידיים פרטיות למרחב הציבורי, מהוות בסיס חיוני לצמיחה כלכלית בת-קיימא.

בכל הנוגע לקהילה שברשת ולרשתות שבקהילה, השאלה האסטרטגית והמעשית העומדת בפני כל שחקן בשוק דור 3.0 איננה “מי המתחרים שלי?” אלא “מי השותפים שלי ביצירת ערך?”

בעז תמיר, ILE


1 רשת קשרים המאפשרת מערכת יחסים ישירה בין גורמים פרטיים (יחידים או קהילות)- Peer-to-peerP2P

2The Promise of the Blockchain – The Trust Machine, Economist, October 31st 2015
3New open ledger project to transform the way business transactions are conducted around the world, IBM News, December 17th 2015

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.