מנהלים נופלים במלכודת פתרונות המדף האוטומטיים ללא התחשבות במאפייני הבעיה הספציפית שאתה הם מבקשים להתמודד. ארט סמאליי נדרש לבעיה מוכרת בספר חדש, שיטתי ובהיר.
מרבית הארגונים מתמודדים עם בעיות בדרכים הישנות והמוכרות, נקלעים למאבקים מיותרים ויוצרים אגב כך עוד תסכול, עיכובים ובזבוז. מנהלות ומנהלים נוטלים מבלי לחשוב את אותו הפטיש, כאילו כל בעיה הנצבת בפניהם היא בהכרח מסמר. בעיות הארגון נפתרות, אם בכלל, בהשקעה מוגזמת של משאבים יקרים.
בספר "ארבעה סוגי בעיות" מציג ארט סמאליי – כותב בעל ניסיון רב בליווי תהליכים של 'שיפור מתמיד' – דרכים אפשריות לצאת ממלכודת "הפטיש והמסמר". סמאלי טוען כי את רוב רובן של הבעיות שעמן נאלצים ארגונים להתמודד ניתן לחלק לארבע קטגוריות מרכזיות, אשר לכל אחת מהן נתאים תהליכים ומתודולוגיות משלה.
הבה נציג את מיון מאפייני הבעיות (בעיה = פער בין רצוי למצוי) בדוגמה המוכרת לכולנו: פנצ'ר בגלגל:
- בעיה מסוג ראשון (תיקון תקלות – Troubleshooting): אירוע החורג מהסטנדרט (הנורמה המקובלת) ודורש מענה מיידי (קיים).
לדוגמה: נבצע החלפת גלגל באמצעים, במגבלות ובתנאים הקיימים (כולל אלתור).
- בעיה מסוג שני (פערים נגרמים – Gap-from-standard): תהליכים סדורים של פתרון בעיות מן השורש על ידי הגדרת הבעיה, קביעת יעדים ונקיטת דרכי פעולה מתאימות. כל זאת, בהסתמך על בדיקות חוזרות והתאמת סטנדרט חדש לתוצאות הבדיקה.
לדוגמה: בניית כלים (קומפרסור למילוי אוויר) ותהליכי עבודה שיאפשרו לנו לבצע החלפת גלגל ביעילות, נוחות ובטיחות משופרת. 
- בעיה מסוג שלישי (פערים יזומים – Target-state): עבודה על פי עקרון השיפור המתמיד (קייזן) בחתירה להישגים חדשים. במקרים אלה הפער בין המצב הקיים למצב הרצוי הוא מכוון ונובע מהעלאת הרף.
לדוגמה: בניית אמצעי התראה (כמו חיישנים) המאפשרים זיהוי מוקדם של התהוות תקר בגלגל על מנת שיאפשר לנו להגיע למוסך לנקודת החלפת צמיג בבטחה.
- בעיה מסוג רביעי (חדשנות פורצת גבולות – Open-ended and Innovation): חתירה לעבר מצב שונה מהותית, הפורץ את גבולות החשיבה הנוכחית. לאחר שהושגה יציבות בסיסית, מגיעה שעתן של היצירתית וכושר ההמצאה. זהו הבסיס לפיתוחם של מוצרים חדשניים, פורצי דרך ובלתי צפויים (בעיות המטופלות על ידי מתודולוגיית ה LPPD).
לדוגמה: פיתוח טכנולוגי של צמיג בעל תכונות ייחודיות המכיל את התקר להמשך תנועה ללא החלפת הצמיג לאורך זמן (או רכב שלא צריך צמיגים בכלל…).
על פי סמאליי, "מנהלים בכל הדרגים והרמות נופלים במלכודת פתרונות המדף האוטומטיים ללא כל התחשבות במאפייני הבעיה הספציפית שאתה הם מבקשים להתמודד". כאשר אנו ניגשים להתמודד עם כל אחד מארבעת סוגי הבעיות, מסביר סמאליי, עלינו לתת את הדעת על דרכי ההתמודדות המערכתיים המתאימות לו: מנגנון העבודה הרצוי, הגדרת תפקיד המנהל/ת, לוחות הזמנים ומורכבות הבעיה. לא יתכן פתרון אחד לכל הבעיות. מכאן שהקנייתם של טכניקות וכלים מסוימים היא רק חלק מתמונה גדולה יותר, ונוטה לגרד את פני השטח במקום לפתור בעיות מן השורש.
לקריאת המקור באנגלית לחצו כאן.
כתיבת תגובה