הנאת המשחק כתכלית: צוות הציידים של יורגן קלופ – ליוורפול מודל 2018

יוני 18, 2018 • בלוג • Boaz Tamir

עבודת צוות בהפעלת לחץ דינאמי על היריב היא אבן יסוד במשחק של מאמן ליוורפול יורגן קלופ. עקרונות הניהול שלו גלויים לכל, אך סוד הצלחתם הוא אופן מימושם. קלופ, כמו גרג (“פופ”) פפוביץ’ (מאמנה של קבוצת הכדורסל סאן אנטוניו ספארס), מאמין בתהליכי בנייה קבוצתיים ואישיים. זוהי דרך חשיבה והשקפת עולם, ולא פטנט הניתן לחיקוי או יישום מיידי.

המעבר מתרבות של חממת כוכבים (איתור וטיפוח זנים ייחודיים) לתרבות של צוות ציידים
קלופ בונה את הקבוצה כצוות ציידים זריז וגמיש (Agile) המתאים עצמו בזמן אמת לתנאים ולהתפתחויות במגרש. במקום בניית אסטרטגיית משחק קבועה ומפורטת, קלופ מאמן את הקבוצה במצבי משחק משתנים ומתרגל את אנשיו לפעול כצוות למעבר מהיר מהגנה להתקפות מתפרצות. הבסיס לעבודת הציידים הוא הבנת דפוסי התנועה של הטרף, ולכן עבודת הצוות משתנה בהתאם למאפייני היריב ולנסיבות המשחק.
הפעלת הלחץ במחצית מגרש היריב, תוך סגירת כל מרחב תמרון אפשרי, מערערת את בטחו היריב. ההזדמנויות להבקעת השערים נוצרות באמצעות סגירת מרחבי התנועה הקיימים ופתיחת שטח במקומות בלתי צפויים על ידי תנועה זריזה ומהירה: מארב, הפתעה, ניתוק הטרף ממרחב מוגן, חסימת דרכי המילוט ושמירה על היוזמה – עד להוצאת היריב משיווי משקל וערעור מערך ההגנה המסודר שלו. כמובן, המחיר של יצירת ההזדמנויות בסמוך לשער היריב הוא סיכון מרחב ההגנה קבוצת הציידים.

“השלם גדול מסך חלקיו”
תרבות המשחק הקבוצתי המשולב (סינרגטי) של קלופ משמשת קרקע פורייה להצמחתם של כוכבים. אחד מהם הוא כוכב ליברפול ונבחרת מצרים, מוחמד (מוֹ) סלאח. אך ואן דייק, בלם ליוורפול שאחראי להבטיח את העורף בשעה שעיקר הצוות נמצא בסמוך לשער היריב, מסביר כי “כולנו יודעים שהעבודה צריכה להתבצע במשותף. אי אפשר ללחוץ מאחור. חייבים לשמור על הלחץ בסמוך לשער היריב. כמה שערים שהבקענו הוכרו כמלאכת מחשבת אישית, אך בסופו של דבר כולנו יודעים שעשינו זאת ביחד. מדובר בעבודה קבוצתית”.
גם אצל פפוביץ’ הסיפור לעולם אינו שחקן יחיד. מוכשר ככל שיהיה, שום שחקן איננו גדול מהקבוצה, ועל כל שחקן להתעלות מעל עצמו מתוך הבנה שרק בעבודת צוות ניתן לנצח. לדברי פפוביץ’, “לא משנה איזה כוכב אתה. אם אתה לא מסוגל לחשוב ולהתנהג כאיש צוות, או מרגיש שאתה לא יכול להביע עצמך מספיק, עדיף שלא תהיה כאן.”

כבוד ואהבת האדם – ערך יסוד
קלופ רואה בכבוד לאדם (באשר הוא) ערך יסוד בשיטתו. את חלום הילדות להיות רופא המיר בבניית קבוצות כדורגל, והחיפוש אחר חיי קהילה הביא אותו, זר מגרמניה, להשתלב בקהילת האוהדים של אנפילד, השכונה בה מוצב מגרש הבית של ליוורפול, ולהתחבר אל חזונו של ביל שנקלי, מאמן ליוורפול המיתולוגי.
אהבת האדם משתקפת בתכלית קבוצת ליוורפול – בניית שמחת המשחק (Make People Happy). אהבת המשחק אותה מטמיע קלופ בחניכיו משלבת מרחב הבעה אישי, חופש להתנסות ולשגות בתוך מסגרת וקודים קבוצתיים ברורים, ואמון בצוות ובמאמן.
האמון בשחקנים הוא ערך יסוד על בסיסו פופ וקלופ בוחרים את שחקני הרכש: עורכים איתם היכרות אישית הכוללת בילוי משותף בסביבת גידולם, היכרות עם משפחתם, ובחינת היכולת לשלב אופיים ומטרותיהם האישיות עם תפיסת המשחק, ערכי וחזון הקבוצה.

טעויות כהזדמנות, כישלונות כאתגר
על פי פופ, “כדורסל הוא משחק עתיר שגיאות. יכולתנו להתמודד עם הפתעות ומצבים בלתי רצויים מגדירה את אופיינו. אנחנו לא מציבים יעד כלשהו ומדברים רק על משחק או אליפות אותם אנחנו מתכוונים לנצח. המטרה שלנו להתאמן ולהשתפר בכל יום ולהתייחס לכל משחק ברצינות ובכבוד הראוי.” קלופ מאמן את חניכיו לראות בטעויות אישיות וקבוצתיות קרקע פורייה ללימוד, צמיחה ושיפור מתמיד – “Get Better Every Day”.
לאחר שתי טעיות גורליות של שוער הקבוצה לוריס קאריוס (Loris Karious), שעלו לליברפול בהפסד גמר ליגת האלופות (2018), הוא צעד באומץ אל עבר האוהדים והשתחווה במחווה של התנצלות. חבריו לקבוצה לא פתחו במלחמת האשמות והטלת אחריות אישית, אלא דבקו במוטו “מנצחים ביחד ומפסידים ביחד”. למרות הערכת הפרשנים, יש יסוד להאמין שמאמן הקבוצה קלופ ייתן לשוער שאיכזב הזדמנות לתקן. פרשני הספורט העריכו שכוכב מנצ’סטר יונייטד ונבחרת אנגלייה, דיוויד בקהאם, לא יוכל להתאושש מהטעות שהובילה להרחקתו מהמשחק הגורלי נגד ארגנטינה במונדיאל 1998. אך בקהאם הוכיח חוסן נפשי, יכולת הפקת לקחים ולמידה שהייתה הבסיס לזכייתה של יונייטד באליפות הליגה הגביע, ובהמשך אליפות אירופה. לדברי בקהאם, מי שמבקש להצליח חייב לספוג הפסדים וטעויות.
גם ההתנסות הקשה במשחק גמר אליפות אירופה – החל בנטרול שחקן הציר מו סלאח, ועד סדרת השגיאות של השוער – לא ערערה את חלומם של אוהדי ליוורפול. הקהילה נותרה מגובשת, והאוהדים המשיכו לתמוך בקבוצה בשירת ההמנון “לעולם לא תצעדי לבד“. לאחר שנתיים של בניית היסודות, תכלית קלופ מתממשת לשמחת השחקנים, האוהדים והקהילה. ניתוח ולימוד אירועי גמר אליפות אירופה ישמשו חומר גלם להמשך בניית קבוצה שעתידה לפניה.

האם הארגון בו אנחנו פועלים יכול לאמץ את תפיסת הניהול של קלופ ופופ ליצירת שמחה אצל הלקוחות, העובדים והקהילה?

בעז תמיר, ILE.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.