מעצבים מחדש את מערכת הבריאות

יוני 16, 2018 • Lean בשירותי הבריאות • Boaz Tamir

פרופ’ אזיקיאל עמנואל (Ezekiel J. Emanuel) – רופא אונקולוג וסגן נשיא של מכון הביו-אתיקה באוניברסיטת פילדלפיה – מציג בחדות את המשבר העמוק בו נתונה מערכת הבריאות האמריקנית. את המרשם להבראתה (Prescription for the Future) הוא מבסס על המחקרים שערך כרופא, ועל ניסיונו כיועץ בכיר בממשל אובמה בעיצוב תכנית הנשיא “רפואה זמינה לכל” (Affordable Care Act “Obamacare”:). התוכנית עצמה, התואמת את עקרונות ה-Lean Healthcare, פועלת בשתי רמות: ברמה הלאומית (מאקרו) ובשינוי תפיסת הניהול ברמה המוסדית (מיקרו).
במפגש עם מנהלי בתי-חולים ונציגים מהנהלת משרד הבריאות הישראלי, שנערך בחודש שעבר במרכז הרפואי אסף הרופא, הציג פרופ’ עמנואל את גורמי השורש לתחלואי מערכת הבריאות האמריקנית, והתווה דרכים לעיצובה מחדש. משבר מערכות הבריאות במדינות המפותחות (OECD) תובע לגשר על הפער ההולך וגדל בין קצב הגידול המואץ בביקוש לשירותי רפואה ובין מגבלת המשאבים של מערכת הבריאות והמוסדות הרפואיים המבקשים לספק מענה הולם לציבור המטופלים.
פריצות-דרך טכנולוגיות בתחומי המכשור הרפואי, חקר הגנום, הבינה המלאכותית ואיכות התרופות טומנות בחובן פוטנציאל לשיפור בתוחלת החיים ובאיכותם, אך בינתיים – לעשירים בלבד. הגידול בשיעור המחלות הכרוניות (כולל זקנה) מגדיר מחדש את הטיפול הרפואי ואת ניהול מערכות הבריאות. ההוצאה על שירותי הבריאות והרפואה תופסת נתח מרכזי מסך תקציבי המשפחה, המדינה והמערכת הבינלאומית, והעלייה הדרמטית בעלויותיהם מציבה בפני מעצבי המדיניות דילמות כלכליות, חברתיות, פוליטיות ואתיות.
הסיכון למתאשפז בבתי החולים המתקדמים במדינות המפותחות רב במאות אחוזים מן הסיכון הכרוך בנהיגה בכביש. בשנת 2013 פרסם מבקר המדינה דו”ח חמור שחשף את שיעור הזיהומים הגבוה בבתי החולים בישראל. על פי הדו”ח, מדי שנה מתים מזיהומים בבתי החולים בין 4,000 ל־6,000 בני אדם! אם נוסיף את מקרי המוות הנגרמים מטעויות אנוש, נקבל מספרים גדולים אף יותר. לשם השוואה, בשנה רעה במיוחד נהרגים בישראל כ-400 בני אדם בתאונות דרכים.
תמונות “הזקנה במסדרון” והעומס בחדרי המיון נתפסות כגזירת גורל שמעצבי המדיניות בממשל, הרגולטור והנהלות המרכזים הרפואיים מתקשים להתמודד איתה. התרבות הארגונית מבית היוצר של “הניהול המסורתי”, כמו גם עקרונות העבודה המזוהים עם שיטת הייצור ההמוני מצאו זה מכבר אתדרכם אל בתי-החולים. למעשה, עקרונות הניהול “המסורתי” חולשים עדיין על המגזר העסקי והציבורי גם יחד אף על פי שמזמן אינם רלוונטיים, אלא שבכל הנוגע לשירותי הרפואה המחיר כבד בהרבה.
מצער להיווכח כי החשיבה המדעית השיטתית והתעוזה המקצועית, המתקיימות במחקר הרפואי, טרם חִלחלו לדרגי הניהול והנהגת מוסדות הבריאות. התפיסה הניהולית הרווחת, לצד החשש לחשוף טעויות וללמוד מהן (בתואנה ש”מדובר בחיי אדם”), כופים על מנהלים בעלי כוונות טובות שמרנות מחשבתית, קיפאון יזמי וסרבול ניהולי. בשונה מארגונים עסקיים, מרכזים רפואיים הינם “גדולים (וחיוניים) מכדי ליפול“. זוהי בוודאי אחת הסיבות העיקריות לכך שגל ההתעוררות הפוקד יותר ויותר ארגונים עסקיים כיום נעצר על סף מערכת הבריאות.
השאלות המרכזיות העומדות בפני מי שמבקש לשנות את הפרדיגמה הניהולית במערכת הבריאות: מהם הערכים, הנחות היסוד (mindset) והחזון אשר לאורם תעוצב מחדש מערכת בריאות אפקטיבית? כיצד להמיר את הנחות היסוד של פרדיגמת הניהול המסורתית בתפיסת ניהול מעודכנת? כיצד לרתום את סגלי הרפואה למהלך נרחב של שינוי התרבות הארגונית הקיימת?

הרצאותיו של פרופ’ עמנואל במרכז הרפואי “אסף הרופא” היו לאות הפתיחה של מהלך השינוי (Lean healthcare transformation) אותו מבקשת להוביל הנהלת המרכז בהנהגת ד”ר אסנת לבציון-קורח, מתוך כוונה לשמש מודל למערכת הרפואה בישראל. צוות ILE ילווה את מהלך השינוי בבית החולים “אסף הרופא” בשיתוף עם פרופ’ עמנואל ומומחי הניהול הרפואי ברשת LGN וקהילת Catalysis.

אנו מזמינים מרכזים רפואיים, קופות חולים וחברות ביטוח להצטרף אלינו למסע החיוני של עיצוב מדיניות ציבורית מעודכנת ושינוי תפיסת הניהול במוסדות הבריאות, על מנת להפוך את שירותי הבריאות בישראל לאיכותיים וזמינים יותר לכלל אזרחי המדינה.

בעז תמיר, ILE.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.