ארגונים מחפשים את דרכם לא רק בתעשייה, בעסקים במערכות הבריאות, החינוך והשירותים הציבוריים – אלא גם בפוליטיקה. בימים אלה יכול שגשוגו של זן "הפוליטיקאי-האל" (המורם מעם ומאדם) להוביל למסקנה שמדובר ביחידי סגולה שאינם נדרשים למערכות ארגוניות, לתפיסת ניהול או לעובדים, אך למעשה הם עושים שימוש מניפולטיבי במערכות התקשורת וברשתות החברתיות כדי לרכב על גלים אופנתיים ולהפוך את התסכול והפחדים לחומר בעירה איכותי להגברת כוחם.
התמסרות קהל מעריצים למנהיג "על-אנושי" לכאורה, המסוגל להילחם בשמם כנגד "כוחות החושך והרוע", היא סימפטום לעולם פוסט-מודרני בו חשיבה רציונלית-מדעית, מבנים (מפלגתיים) ותהליכים ארגוניים נדחקים לשוליים אל מול גלי דחפים קמאיים. כשהם בונים את מעמדם בקשר ישיר ובלתי אמצעי אל רגשות ההמון, המנהיגים-האלים מהווים את תכלית קיום עצמם. הם אינם נדרשים להציג חזון, השקפת עולם אידיאולוגית או דרך פעולה – המפלגה, המנגנון והפעילים הופכים כלים ארגוניים לשימוש חד-פעמי במועדי בחירות או משאלי עם.
האם אנחנו עדים לעידן פוליטי בו פוליטיקאים בדמותם של פוטין, ארדואן, נתניהו וטראמפ מעצבים את המערכת הפוליטית ומבנה השלטון? האם (עדיין) נותר מקום לפוליטיקה המבוססת על השקפת עולם (אידיאולוגיה) ובה מסגרות ארגוניות פוליטיות (מפלגות) מתווכות בין הציבור להנהגה, ובהן מתגבשות ומעוצבות השקפות עולם ודרכי פעולה חברתיות? כיצד ניתן להגדיר את תפקיד המפלגה בעידן "קץ האידיאולוגיה1" ושליטת רגשות ההמון?
רוברטו רונזאני, העומד בראש מכון Lean האיטלקי (Istituto Lean Management) וחבר ברשת Lean Global Network, מספר על תהליך ההמצאה מחדש של מפלגת המרכז-שמאל האיטלקית כאלטרנטיבה שלטונית. המהפך בתפיסת ניהול המפלגה – המגדירה את תכליתה בקיום דיאלוג ושיח ציבורי וחותרת ליצירת ערך לחברי הקהילה – מצטייר כחזון מרומם רוח, או שמא נאיבי?
יש מי שמאמין שעדיין יש מקום להגיון, לחשיבה מדעית (רציונלית) ולתקווה שאת הגל העכור יחליף דיאלוג חברתי ערכי. תפקידם של ארגונים חברתיים ומפלגות עדיין לא תם, הן יוכלו לשמש תכלית פוליטית ראויה במידה ויחדלו לשמש "לשכות עבודה" לסידור ג'ובים לפעילים ויתמקדו בתכלית קיומן: עיצוב השקפת עולם וחזון ורתימת הציבור למימושם בתהליכים יוצרי-ערך (Value Streams).
הטור המופיע באתר Plant-Lean תורגם והותאם לקורא הישראלי באישור וסיכום עם רוברטו רונזאני.
בעז תמיר, ILE
להכניס Lean לפוליטיקה – נראה לכם הגיוני?!
Roberto Ronzani, March 3rd 2016
סניף מקומי של המפלגה הדמוקרטית האיטלקית התחיל להשתמש בעקרונות ושיטות Lean כדי לארגן את הפעילות שלו בצורה יעילה יותר וכדי להתמודד עם המכה המוראלית שספג בעקבות מפלה במערכת הבחירות.
המצביעים בבחירות המקומיות של 2015 הנחילו מכה אנושה למפלגת המרכז-שמאל Partito Democratico בעיר ויצ'נזה (Vicenza). המפלגה לא רק כשלה במרוץ לנשיאות המחוז – המועמדת שלה, ילידת העיר אלסנדרה מורטי, זכתה ב-22.7% מן הקולות בלבד – היא גם קיבלה רק 13.8% מן הקולות בבחירות המחוזיות, ארבע אחוזים פחות מן הבחירות הקודמות ב-2010.
ההתפכחות הצורבת שהביא עמו ההפסד הזה הקשתה עוד יותר על הסניף המקומי של מפלגת Partito Democratico להתמקד בפעילותו. במאמץ לשנות את המצב, ביקשו הפעילים המקומיים להמציא את המפלגה מחדש בחתירה לעבודה זריזה, משמעותית וממוקדת יותר.
אנשים באיטליה (ואני בטוח שגם במדינות אחרות) נוטים לחשוב שהפעילויות הפנימיות של מפלגה פוליטית אינן משמעותיות (אפקטיביות) במיוחד – שלא לדבר על יעילות – ומורכבות בעיקר מפגישות אינסופיות שאינן מובילות לכלל החלטה ופעולה. ההחלטות מתקבלות ללא דיון על-ידי הנהגה מצומצמת המונעת מאופורטוניזם לטווח קצר יותר מאשר מן השאיפה "לעשות את הדבר הנכון", ולעתים קרובות מדי היא מושפעת בעיקר מסכסוכים ואיבות בין קבוצות פוליטיות הנלחמות על איזה ג'וב עסיסי מזדמן.
מנהיג בכיר בסניף המפלגה אמר לי: "המבנה של המפלגה שלנו כרגע תומך בהעברה וביצוע של החלטות שנתקבלו למעלה, ולא בקבלת החלטות משותפת, אבל לא ניתן להמשיך לפעול באותה דרך ולצפות לתוצאות שונות! ברור שיש פגם כלשהו בתהליך קבלת ההחלטות שלנו."
התוצאה הטבעית של יחסים כאלה (כפי שניתן לראות גם בעולם העסקי) הייתה שבעקבות התבוסה של סניף PD בויצ'נזה התחילו מיד חילופי האשמות, והמוטיבציה בקרב החברים שקעה לשפל חסר תקדים. ניסיונות להחיות את הארגון באמצעות הקמת "קבוצות עבודה" בנושאי יסוד לא הוכחה כמוצלחת, וזאת משום שאלה אורגנו באותה דרך מסורתית.
תחושת אובדן הדרך וחוסר התוחלת הובילה את מנהיגי המחוז במפלגה לפנות אל מכון ה-Lean האיטלקי. מבחינתנו זה היה אתגר מרתק, אבל האם חשיבת Lean יכולה לחלץ ארגון פוליטי ממצב ביש שכזה?
המדע עושה זאת
התחלנו בחשיבה כיצד ניתן לגשת לבעיה באופן מדעי וניסינו להבין כיצד ניתן "למדוד את הפער" – במקרה זה, חוסר המוטיבציה – בהקשר הספציפי הזה.
התשובה נראתה פשוטה למדי: ניתן למדוד בעקיפין מוטיבציה באמצעות מדד היכולת לעבוד ולפתור בעיות יחד (כצוות) בזמן מוגדר.
כשניתחנו כמה מאסיפות סניפי המפלגה גילינו שהדינמיקה בעצם דומה מאוד לזו שהכרנו בדרך כלל בחברות עסקיות איתן אנחנו עובדים: לכל משתתף יש דעה משלו; הם מדברים על הנחות ולא על עובדות; הם לא יודעים להשתמש באמצעי תקשורת בלתי מילוליים (חזותיים); אף אחד לא עומד בזמנים; האספה מסתיימת לרוב בלי שמישהו רשם הערות ובלי שהתקבלו החלטות.
בהשראת מסגרת העבודה של מתודת השינוי הארגוני, Lean Transformation Formula, עודדנו את המשתתפים להשתמש בכלים חזותיים כדי להביע את דעתם על החיובי והשלילי בארגון – מעין 'בעד' ו'נגד'. פתקאות בצבע ירוק מסמנות את ה'בעד' ובצבע כתום – את ה'נגד'.
כשחברי הקבוצה יישמו את שיטת הפתקאות על חמשת המרכיבים של מסגרת העבודה (ניתוח מצבים, שיפור תהליכים, טיפוח אנשים, הנהגה וניהול מערכתי והנחות יסוד בחשיבה) הם הצליחו להגדיר ארבע נקודות מפתח:
• הזהות של המפלגה הדמוקרטית [PD] במחוז ונטו (התרבות הארגונית – החשיבה בסיסית)
• היחס בין הסניף המחוזי של המפלגה לבין המעגלים המקומיים (תהליכי העבודה)
• המבנה וצורת הארגון של סניף המפלגה ויחסיו עם הפקידות הממשל ומערכת המוניציפלית המקומית (שוב, תהליך העבודה)
• נקודות ההשקה בין המפלגה והחברה, בעיקר ביחס לקבוצות עניין חברתיות וכלכליות (הגדרת הצעת הערך – התכלית)
הקבוצה התחלקה לפיכך לארבע תתי-קבוצות. כל אחת התמודדה עם אחת הנקודות והשתמשה במתודה מובנית לפתרון בעיות (2 A3) בניסיון לפצח אותה.
מה השגנו במהלך השינוי?
בקבוצות שלא יישמו חשיבת lean, "תוכנת ההפעלה" נותרה כשהייתה, והדבר הוביל לנתק מהבעיות שעל הפרק, היעדר ניתוח כמותני ויעדים מעורפלים. לעומת זאת, הקבוצות שאימצו שיטות lean ויישמו אותן ברצינות הגיעו לתוצאות טובות בהרבה: באמצעות מתודת A3 לפתרון בעיות היה ביכולתם להישאר ממוקדים בסוגיות שעמדו לפניהם ולבצע ניתוח מהימן. חשוב מכך – הם הציבו יעדים ממשיים והציעו דרכים אפשריות להשיגם. מעניין שקבוצות העבודה שיישמו חשיבת lean בהתלהבות אמרו גם שהעבודה נעשתה נעימה יותר.
הנה כמה דוגמאות לאמצעים ופתרונות שהועלו בזכות מתודת A3 לפתרון בעיות: פתיחת ערוצי תקשורת בין הנהגת המפלגה למעגלים מקומיים; קיום הכשרות תקופתיות לחברים ומנהיגים במפלגה; מעגלים פתוחים בהם יוכלו חברי המפלגה (כלומר האזרחים) להעלות צרכים, דעות וציפיות.
בסוף הניסוי, ההצעות שניסחו קבוצות העבודה הוצגו בפני האסיפה המחוזית (הגוף המנהל של הסניף המקומי של המפלגה), שאישרה אותן.
בדיוק כמו בתעשייה, ההטמעה המוצלחת של חשיבת lean בסניף המפלגה הדמוקרטית בויצ'נזה נסמכה על המיומנויות ויכולת ההשפעה של ההנהגה. מנהיגי המפלגה הביעו את כוונתם להתמיד ולהשתמש בשיטות lean, לעבוד קשה כדי לממש את ההחלטות שנתקבלו ולשכנע את הספקנים עד שצורת העבודה הזו תהפוך להיות ברירת המחדל של פעילות
המפלגה. הם חושבים גם כיצד להשתמש ב-lean כדי לשפר את ההיערכות בתוך המפלגה עצמה.
חשיבת lean יכולה לספק למפלגה פוליטית (כמו לכל ארגון אחר) גישה מדעית להנחיית דיונים וארגון עבודה, גישה המובילה ליעילות – על-ידי צמצום דיונים שאינם יוצרי-ערך, ולאפקטיביות – בכך שהיא מסייעת לעשות את הדברים הנכונים ולעשותם היטב.
מנהיגי המפלגה המקומית הגיבו על הניסוי הראשוני, אך המוצלח, במילים אלה: "זוהי גישה חדשנית מאוד למפלגה פוליטית. לקבל החלטות על-סמך נתונים ולא דעות (המבוססות על הנחות) אינו תרגיל קל! עם-זאת, אם אנחנו מצפים שאנשים יתנו בידינו סמכות להחליט עבורם כיצד להשתמש בכספי הציבור, כיצד להעניק שירותים וכיצד לשפר את חיינו המשותפים כחברה. המעט שעלינו לעשות הוא למצוא דרך מועילה לעשות זאת!"
Roberto Ronzani, Senior Advisor and CEO, Istituto Lean Management
רוברטו רונזאני, מייסד ויועץ בכיר, Istituto Lean Management
3 מרץ, 2016
.1Daniel Bell ([1960] 2000) The End of Ideology , New York: Free Press
2 מתודת A3 היא תהליך מובנה לפתרון בעיות הכולל הבנת והגדרת המצב הקיים והבעיה, הגדרת מצב יעד רצוי, חקר גורמים, פעולות לתיקון, תכנית יישום ומעקב. כל אלה מתוארים במסמך דף בודד (A3) המבנה את תהליך פתרון הבעיה והצגתו.
כתיבת תגובה