הברירה הטבעית – הדרך המיטבית להצמיח רעיונות

אוגוסט 28, 2018 • בלוג • Boaz Tamir

ניהול על פי עקרונות החשיבה המדעית מעלה את סיכויי ההצלחה של המוצר. ואולם – אף על פי שהוכשרו על בסיס עקרונות החשיבה המדעית – מעטים מאנשי הפיתוח באמת מנהלים לאורם.

“…והוא מתגעגע לתחושה הזו של ליצור יש מיש. כן, יש מיש. כי יש מאין זה כשלגמרי ממציאים משהו. זה לא שווה וזה גם לא ממש חוכמה. אבל יש מיש זה כשאתה מגלה משהו שהיה קיים כל הזמן הזה בתוכך, מגלה אותו בתוך התרחשות שאף פעם לא קרתה.”

(אתגר קרת, “פתאום דפיקה בדלת”)

מי יחליף את הממציא הגאון?
ההבטחה הייתה ענקית: שי אגסי, מייסד ומנכ”ל Better Place ויזם סדרתי מבריק וכריזמטי, מוביל תוכנית לפיתוח רכב בעל מנוע חשמלי, טכנולוגיה מערערת שוק (disruptive). המשקיעים נלחמו על פיסת שותפות, וההתרגשות גאתה בתקשורת וברשתות החברתיות. במפגש שלי עם היזם ראיתי ברק בעיניים, התלהבות ושכנוע הפנימי שמדובר במוצר מהפכני. אך בקרב צוותי הפיתוח קשה היה להבחין באותה התלהבות – שפת הגוף שפגשתי בשיחות מסדרון רמזה על ספקות. אולי חששו להעלות שאלות פן ייחשבו “תוקעי מקלות” בגלגלי המיזם המבטיח. הסתייגויות או ביקורת על הנחות היסוד של תוכנית הפיתוח הוכחשו או נדחו באגרסיביות על ידי שי אגסי וצוות ההנהלה שלו.
לאחר שסדרת כלי הרכב הראשונה שלBetter Place  עלתה על כבישי ישראל, התברר לתדהמת הקהילה והתקשורת הישראלית שהמיזם נכשל. השקעת עתק בסטארט-אפ המבטיח הסתיימה בשבר. אמון המשקיעים, העובדים, והספקים הפך לאכזבה צורבת, וההתלהבות הומרה בכעס, כאילו נפלו קורבן למעשה הונאה ואחיזת עיניים. למרות הסימנים המדאיגים יש לקוות שמיזם “טסלה” (Tesla) בהובלת היזם הבינלאומי אילון מוסק (Musk), גם אם מדובר בנסיבות שונות לחלוטין, לא ייפול למלכודת דומה לזו שאליה נקלעה Better Place.
ישנן עדויות רבות לכך שתהליך פיתוח המוצר עדיין נתפס כשייך לתחום האלכימיה, אך מיתוס “הממציא הגאון” סביב אנשי פיתוח ויזמי-על – מלאונרדו דה-וינצ’י, דרך תומאס אדיסון והאחים רייט, ובתקופתנו ביל גייטס, סטיב ג’ובס, סרגיי ברין, לארי פייג’ וג’ף בזוס – לא עזר לנו באופן משמעותי לפצח את סוד היצירה האנושית, או אפילו ללמוד להשתפר בליצור דברים. מדוע גם בסביבת פיתוח טכנולוגיה תופסים מיתוסים את מקומה של חשיבה מדעית שיטתית?

מתכון לכישלון
אמוּנוֹת עמדו בבסיס המעשה האנושי משחר ההיסטוריה. כך למשל, עד לשלהי המאה ה-19 נחשבה הקזת-דם (Phlebotomy) שיטת טיפול רפואית מקובלת, על אף שמדובר בשיטה שפותחה בעת העתיקה על ידי רופאי אליל, היא נחשבה לרפואה מוסמכת במשך מאות שנים. ג’ורג’ וושינגטון טופל בה לאחר שהצטנן, כמעט 1.7 ליטר דם הוקזו ממנו והדבר כנראה תרם למותו בשנת 1779. אכן, עד שהחלה להיבחן באמות מידה מדעיות ובניסויים, הרפואה הייתה יותר אוּמָנוּת מאשר דיסציפלינה מדעית.
תכלית המדע לעסוק בחקר האמת (האובייקטיבית) להבנת המציאות. עמוק בתוך המאה ה-21 עדיין לא עמדה תיאוריית הבריאה האלוהית במבחן המדע, ובכל זאת בסקר גאלופ (מאי 2017) נמצא כי 38% מאזרחי ארה”ב מאמינים שאלוהים הוא המקור היחיד לבריאה, מה שמלמד אותנו משהו על עומק הצורך האנושי בסמכות ודאית. ברור שיש בתיאוריה האבולוציונית של דרווין חורים ושאלות פתוחות, אך אלה נובעים בדיוק מניסוחה בכלים מדעיים ועל בסיס שפה רציונלית.
יזם כריזמטי חדור אמונה בדרכו הוא תנאי הכרחי, אך לא מספיק להשלמת מיזם פיתוח מוצלח. רוח האדם היצירתית, החולמת, המדמיינת – היא רק נקודת היציאה לפיתוח מוצר. הפיכתו למציאות חייבת לעבור בחינה כהיפותזה בניסוי אמפירי. הקו המפריד בין אמונה וידיעה חייב להיות חד וברור. הטשטוש ביניהן הוא מתכון לכישלון.

ממיתוס לחשיבה מדעית
המרוץ לפיצוח סוד היצירה האנושית בעיצומו. המערכת הגלובלית כולה מהווה שדה ניסוי המכיל עשרות מיליוני יזמים, ובו נבחנים אבולוציונית מיליוני רעיונות (מוטציות). אילו מהם ישרדו? במקרה הטוב, כל רעיון יתחרה על מקומו עם שאר הרעיונות בסדרת ניסויים אמפיריים. תיאוריה או רעיון שעברו אישוש אמפירי יתקדמו להפוך למוצר, או לסטנדרט מקובל – עד שיעורערו על ידי מוטציה חדשה שתסתבר כמתאימה יותר למציאות המשתנה במהירות.
והנה, למרות שרוב אנשי הפיתוח קיבלו הכשרה טכנולוגית המתבססת על חשיבה מדעית, ולמרות שהשימוש בכלי בחינה מדעיים עשויים להוריד את רמת הסיכון של ניהול פרויקט פיתוח, מעטים מהם באמת מנהלים את תהליך הפיתוח על בסיס עקרונות החשיבה אנליטית ובאמצעות שימוש בכלים מדעיים. כיצד ניתן להסביר את התופעה של יזמים ואנשי פיתוח הנוהגים בחוסר רציונליות כשהם מעדיפים לשמור על חלומם מוגן מספק, ביקורת ומבדיקה אמפירית?

מהלך הפיתוח מחזון למציאות
קהילת מפתחי המוצרים על פי עקרונות ה-Lean (LPPD) רואה בעקרונות האבולוציה של הרעיונות פרדיגמה מוסכמת והנחת יסוד בתרבות הארגונית. הדרך לאימוץ תרבות ארגונית זו היא קבלת הערכים הנגזרים ממנה. מאחר ולא ניתן לצפות מראש את הרעיון (המוטציה) המוצלח ביותר, וגם לא מניין יגיע, הברירה המיטבית היא לעודד שפע רעיונות ואז להעמידם במסלול ברירה טבעי הכולל תחרות ומבחני תיקוף והיתכנות מחמירים.
הטלת ספק איננה טרחנות או “תקיעת מקלות” בגלגלי היוזמה, אלא מהלך (Lean) בעל ערך. היעדר תרבות של חשיבה ביקורתית מחד, ומאידך הליכה עיוורת אחרי מנהיג כריזמטי, הם סיכון גדול מדי לקחת בשדה העסקי.
בתהליכי פיתוח בריאים רובם המוחלט של הרעיונות החדשים (גם אלה הנחשבים “מבריקים”) לא שורדים את תהליכי הבחינה והתיקוף. הם לא מגיעים עד הלקוח, וטוב שכך. נפילה מוקדמת של רעיון חוסכת משאבי הון, אדם ורצון טוב שיבוזבזו על רעיון שאינו מתאים למציאות הטכנולוגית, העסקית או החברתית, או שפשוט אין בו צורך.

חשיבת Lean מברכת על חשיפת טעויות ומבקשת לגלותן מוקדם במעלה זרם-הערך של פיתוח המוצרים (Front loading the risks). גילוי מוקדם של בעיות ומכשולים מפחית הפתעות ומותיר מרחב פעולה וזמן לימוד כהכנה להתמודדות עם בעיות קריטיות למהלך הפיתוח.
בהנחה שהיווצרות האדם בתהליך האבולוציה בטבע נמשכה כ-3.8 מיליארד שנים (על הזמן המדויק עדיין מתקיים וויכוח בקהילה המדעית), הכלים והטכנולוגיות לשירות האדם יתפתחו רק על פי אותם עקרונות מדעיים, אבל בתקווה – קצת יותר מהר…

במאמר הבא נביט מקרוב בעיקרון יסוד נוסף של ארגון הפועל על פי מתודולוגיית LPPD – עיקרון החשיבה הביקורתית.

בעז תמיר, ILE.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.