לטוות רשת לוקאלית או ליפול ברשת הגלובאלית

פברואר 23, 2015 • בלוג • בעז תמיר

חוקרת הכלכלה המדינית פרופ’ סוזן ברגר מתייחסת בראיון מקיף בעיתון כלכליסט למגמות הפיתוח שעמדו בבסיס המחקר שנערך בראשותה לבחינת עתיד התעשייה האמריקנית.

סדרת מהפיכות טכנולוגיות גורמת לרבים להאמין ש”העולם הופך שטוח” 1(Friedman, 2005) ושקץ ההיסטוריה מעבר לפינה 2(Fukuyama, 1992). האמנם? לכאורה מה שמונע את השלמתן של המהפכה הטכנולוגית ופריצות הדרך המדעיות הוא חולשות האדם, הדרת אוכלוסייה רחבה משימוש בכלים ובמערכות הטכנולוגיות, וציוויליזציה אנושית שעדיין מאמינה בעליונות האל על פני המדע והמסורת הליבראלית-דמוקרטית שהתפתחה לצדו. עבורנו, המערביים, מפתה אולי להאמין כי גלי המהפכה הטכנולוגית ישטפו לבסוף את מבצרי השמרנות הריאקציונית, וכי סופה של “התנגשות הציוויליזציות” 3(Huntington) להיות מוכרעת לטובת חזון ה”כפר גלובלי” של עולם מפותח דמוקרטי וליברלי.

האמת היא שלא ברור באיזו מידה “התנגשות הציוויליזציות” בין המחנה הליבראלי “הצפוני” והמחנה הדתי-אמוני “הדרומי”, בין המדע להלכה, הרציונליות למיסטיקה, אכן קורית בצורה פשטנית כפי שמתאר אותה הנטינגטון, ואם כן – האם היא כורח המציאות? וכיצד מושפעת התעשייה ממאבק שכזה? האם הכרח הוא כי התעשייה תעבור, לצד העמקת המהפכה הטכנולוגית, תהליך של פיחות מעמד עובדי הייצור והתפעול? האם ניהול תעשיית העתיד תשכפל את המודל של Appel ,IBM ,Cisco ו-Dell, השולטות מקרוב על עיצוב ופיתוח המוצר ומעבירות למיקור-חוץ “במדינות המתפתחות” את מערכות הייצור?

אכן, נדמה כי הטכנולוגיה פותחת מרחבים ואפשרויות לפעילות עסקית ותעשייתית, ובד בבד גם מגשרת על פערים תרבותיים וגיאוגרפיים, מאפשרת תנועה חופשית של הון, עבודה ומידע ופותחת בפני כל אדם בכל מקום את שערי הכניסה לרשת הגלובלית על מנת לספק את צרכיו, להיפתח ליוזמותיו ולהציע את כישוריו המקצועיים. נוכח מהלכים שעשויים לשנות את חלוקת ההון ואת פני החברה והכלכלה נדרשת קהילת החוקרים והמנהלים לחפש פרדיגמה עדכנית לניהול תעשייתי.4

אולם נקודת המבט הליברלית המאקרו-כלכלית, המתמקדת במהפכת הטכנולוגיה, עלולה להטעות, שכן היא עיוורת לרגשות אנושיים וצרכים חברתיים – החל מהשפעת האמונה הדתית על החברה, וכלה בתהליכים ההיסטוריים והפסיכולוגיים המעצבים את הערכים התרבותיים והמבנים החברתיים.

בראייה מיקרו-כלכלית, הפער החברתי והכלכלי שנפער בין עובדי הידע (“הצווארון הלבן”) המגדירים את עיצוב המוצר – המתכננים, המנהלים, המהנדסים ואנשי המחקר והפיתוח, לבין המבצעים (“הצווארון הכחול”) – עובדי הייצור, התפעול, הלוגיסטיקה והשירותים – משבש את יכולתן של החברות לתרגם את צרכי הלקוח (“הביקוש”) ולהגיב בגמישות ובזריזות במהלך פיתוח וייצור של חבילת הערך (“ההיצע”). המרחק הפיזי והנתק הבין-אישי מונע מן החברות להתאים את תהליך הפיתוח שלהן למציאות השוק המשתנה באמצעות ניסויים המאיצים את קצב הפיתוח ומתן הפתרונות לצרכן היחיד בכל נקודה וזמן.

יוצא מכך שהפיצול התרבותי-חברתי-כלכלי בין עובדי הידע, ההנדסה והפיתוח הטכנולוגי לבין עובדי הכפיים הממוקמים בארגוני התעשייה שבפריפריה, הופך חסם לבניית תהליכים גמישים, מהימנים ומהירים.

מערכת תעשייתית המסתמכת רק על “מוח” טכנולוגי תגלה לבסוף שאנשי הייצור והתפעול בפריפריה המרוחקת פיתחו יכולות הנדסיות וטכנולוגיות משל עצמם, ואינם נזקקים עוד למוח המרכזי. היצירתיות והחדשנות, כך מסתבר, איננה רק נחלת אנשי הפיתוח וההנדסה במרכז. מהפיכת הטכנולוגיה פתחה אפשרויות התארגנות חדשות המעודדות זנים חדשים של ארגוני רשת חסרי היררכיה (“שטוחים”) בהם השליטה של המוח המרכזי מבוזרת ומחולקת עם זרועות הייצור והשוק שבפריפריה.

מה עושים? מסתבר שניתן ליצור רשת של בתי גידול אזוריים המחוברים לאנשים ממשיים ולא לדימויים כוזבים. הקמת מערכות אקולוגיות (Ecosystems) של בתי גידול – מבנה רשת הכולל שותפות מגוונת ושוויונית של קהילות מקצועיות בפסיפס מקצועי, טכנולוגי, התמחותי ותרבותי – יכול לשמש פתרון-ביניים אפקטיבי בחזון הכפר הגלובלי המתהווה לאורך עשרות שנים. ההתחברות למודל בתי הגידול חיונית להמשך פיתוח כלכלי ותעשייתי בר-קיימא.

חוקרת הכלכלה המדינית פרופ’ סוזן ברגר (Suzanne Berger) מתייחסת בראיון מקיף בכלכליסט5 למגמות הפיתוח הכלכלי-חברתי-תעשייתי, שעמדו בבסיס המחקר שערך צוות MIT לבחינת עתיד התעשייה האמריקנית. סוזן ברגר הובילה צוות של חוקרים ממגוון דיסציפלינות – טכנולוגיה, מדעי החיים והחברה, פיזיקה, מדע המדינה, ניהול וכלכלה – אשר נטל על עצמו לעצב פרדיגמה מדעית שתשמש מפת דרכים חברתית-כלכלית לחברה הגלובלית בכלל, והאמריקנית בפרט.

השאלות המרכזיות העומדות בבסיס המחקר עוסקות במנופים לבניית יתרון תחרותי במערכת הגלובלית: כיצד לממש את תשתיות העבודה וההון ולעצב את עקרונות המדיניות הציבורית, על מנת שאלו תשמשנה משאב ומנוף לצמיחה בת-קיימא החיונית לשמירה על מעמדו התחרותי של המשק האמריקני? מקריאה בראיון המרתק ובכתביה של ברגר עולה כי לפני התעשיינים עומדת ברירה מכרעת ובלתי-צפויה – לטוות רשת לוקאלית או ליפול ברשת הגלובלית.

לקריאת הראיון עם סוזן ברגר

בעז תמיר, ILE


1Thomas L. Friedman, The World is Flat: A Brief History of the 21st Century, 2005.

2Francis Fukuyama ,The End of History and the Last Man ,1992

3Samuel P. Huntington, The Clash of Civilizations and the Remaking the World Order ,2011

4בדרך לשרטוט פרדיגמה עדכנית לניהול תעשייתי: שיחות עם פרופ’ סוזן ברגר, בעז תמיר, 22 לינואר 2011.

5אי אפשר רק לחדש כל הזמן“, ראיון עם סוזן ברגר, “כלכליסט”, 19 לפברואר, 2015.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.