לימוד נסיבות הצלחתם של האחים רייט במרוץ לכיבוש השמיים הופכת רלוונטית לכל יזם המבקש לפתח מוצר חדשני, גם ואף ביתר שאת – במציאות העסקית של היום.
The Wright Brothers created the single greatest cultural force since the invention of writing. The airplane became the first World Wide Web, bringing people, languages, ideas, and values togeth
(Bill Gates )
לפני 121 שנים, בדצמבר שנת 1903, המריא דגם המטוס הראשון, ונחיתתו ללא פגע לא רק מימשה חלום ילדות אלא גם ערערה את תפיסת הניהול של תהליך פיתוח המוצר.
מהלכי שיפור וייעול נעשים במסגרת פרדיגמה קיימת, ואילו מהפיכות ושינויים מערערי-שוק כרוכים בשינוי הפרדיגמה1. כיום קצב התרחשותן של מהפכות או שינויים מדרגה שנייה מואץ עקב מהירות השתנות טבעו של השוק. תפיסת ניהול הפיתוח המסורתית – עדיין פרדיגמה שלא התערערה – לא מצליחה לתת מענה לטבעו של השוק הנוכחי.
שינוי פרדיגמה הוא אירוע מכונן. גילויי קופרניקוס, גלילאו, דרווין, ניוטון ואיינשטיין שינו את הדרך בה החברה האנושית מתבוננת במציאות. יזמים וממציאים כמו יוהאן גוטנברג (מהפיכת הדפוס), תומאס אדיסון (החשמל ונורת החשמל) אלכסנדר גרהם בל (הטלפון) הנרי פורד (הרכב לשימוש המוני), רוברט קאן ווינטון קראף (פיתוח פרוטוקול האינטרנט) שינו את מערכות הכלכלה והעסקים ואת חיי התרבות האנושית.
המצאת המטוס על ידי שני אחים בעלי סדנא לתיקון אופניים שינתה את פני העולם. לימוד נסיבות הצלחתם של האחים רייט במרוץ לכיבוש השמיים הופכת רלוונטית לכל יזם המבקש לפתח מוצר חדשני, היום יותר מאי-פעם. כך, שני יזמים אנונימיים, חסרי תארים מדעיים, הון, קשרים פוליטיים או מעמד מקצועי – הראו לעולם כי חלום, סקרנות ונחישות יכולים לשמש השראה לחדשנות ומקור להבנת דרכי פעולתם של יזמים פורצי-גבולות.
את המרוץ לכיבוש השמיים בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 הוביל 
סמואל לנגלי (Samuel P. Langley) – אסטרופיזיקאי וחוקר מוערך, מקורב ומחובר לעלית המדעית בבוסטון, חבר כבוד בממסד הפוליטי בוושינגטון ובמרכז לחקר המדעים הלאומי (Smithsonian Institute). לנגלי, שנתמך על ידי מערכת הביטחון האמריקנית, והצליח לגייס תקציב מחקר ופיתוח טכנולוגיה לכיבוש השמיים בסכום עתק לאותם ימים, הקיף עצמו במיטב המדענים, ובציפיות העם והתקשורת האמריקנית לעמוד במשימה תכנון
ובניית מטוס נושא אדם – הארודרום (Great Aerodrome) – במטרה להטיסו מעל נהר הפוטומק. להטסת הדגם הראשון שכר לנגלי את שירותיו של צ'רלס מנלי (בתמונה). ב-8 לדצמבר 1903 נקבע מועד טיסת הניסוי הראשונה של פרויקט לנגלי. למרות הציפיות, הכיסוי התקשורתי והשכנוע העצמי שאמריקה תוכיח לעולם את יתרונה הטכנולוגי, ברגע האמת הארודרום זינק מהרפסודה אל תוך מימיו הקפואים של הפוטומק. כך ירדה לטמיון תוכנית הפיתוח הלאומית האמריקנית ואיתה ההבטחה הגדולה של סמואל לנגלי.
אך המרוץ נמשך באותם ימים ממש. האחים אורוויל ווילבור רייט (Orville & Wilbur Wright) האנונימיים המשיכו בחקר גורמי השורש על מנת לפצח את שאלת הנסיבות המונעות ממסה (מטוס וטייס) לנתק עצמה מחוק הכבידה של ניוטון ולרחף באוויר באופן עצמאי. זירת ההתרחשות – בעיר הפריפריאלית דייטון שבמדינת אוהיו, הרחק מהמרכזים המדעיים והכלכליים – היא הוכחה לכך שמהלכים לשינוי פרדיגמה מתקיימים לעיתים במקום, בזמן ובמתודולוגיה בלתי צפויים, ומחוץ לקונצנזוס הקיים.
לאחר התבוננות של שנים במעוף העופות, הטיסנים, העפיפונים והדאונים, האחים רייט זיהו שלושה מכשולים לפיצוח: 1) הגדרת המבנה האווירודינאמי של כנף מול התנגדות האוויר. 2) התנועה כבסיס להשגת יציבות (כמומחים לאופניים האחים רייט הבינו את חשיבות התנועה ליציבות הרכיבה) ולפיכך הצורך ליצור את הדחף2 להתנגדות האוויר וליכולת להמריא. 3) מערכת היגוי שתאפשר איזון המטוס אל מול זרמי הרוח המשתנה ופניות בהטיית גוף המטוס (את הצורך בהטיית גוף המטוס האחים למדו בהתבוננות בדרך בה עופות מבצעות פנייה בתעופתן).
לאחר זיהוי שלושת גורמי המפתח להצלחת הטיסה, האחים פיצלו את עבודת המחקר בין שלושת גורמי השורש (תתי-מערכות) המונעים (או מאפשרים) את מהלך ההמראה, הניווט והנחיתה. במקום לנבור בספריות מדעיות ערכו האחים תוכנית ניסויים לבחינת טבעם של גורמי השורש, האפקטיביות של הרעיונות לפיצוח גורמי השורש ויחסי הגומלין (Trade-offs) המערכתיים ביניהם. עבודת המחקר התבססה על בחינת אלפי דגמי ניסוי, וסדרת הניסויים תועדה בדקדקנות בשלושה בסיסי נתונים. שימוש במנהרת אוויר מאולתרת אפשרה לאחים לבחון את השפעת זרימת האוויר על המבנה האווירודינמי של כנפי המטוס. ניסויי הטסת דגמי דאון אפשרו לאחים ללמוד ולבנות את מערכת יחסי הגומלין בין המשקל, רוחב גוף המטוס ומוטת הכנפיים. מנוע הקיטור המחובר לשני מדחפים יצר את זרמי האוויר הנדרשים לתנועה, המראה ונחיתה.
ב-17 בדצמבר 1903 (10 ימים לאחר הניסוי הכושל של סמואל לנגלי), אוהד שעקב אחר ניסויי האחים תיעד את אוביל רייט מטיס את המטוס הראשון בגובה של 4 מטרים במשך 12 שניות לכמה עשרות מטרים. שנתיים אחר כך הוטס מודל המטוס בטיסה ראשונה מלאה במשך 39 דקות.
במשך 17 השנים הבאות שקד צוות המומחים והטכנאים הענק בראשות לנגלי על פיתוח דגם המטוס בתהליך דדוקטיבי – תרגום הידע הקיים למוצר– מהתיאוריה למעשה:
1) תרגום התיאוריה לעיצוב המוצר.
2) בניית סט של שרטוטים.
3) בניית הדגם על פי התוכניות.
4) ניסוי הדגם.
5) קריסה הקונספציה (המוצר) שהפכה לבזבוז (Muda).
6) האשמות הדדיות.
7) תיקונים ועבודה חוזרת…
האחים רייט פיתחו את הדגם הראשון בפחות מארבע שנים (במשרה חלקית) ובתקציב של כ- 1,000$ (בהשוואה ל$70,000 בפרויקט של לנגלי). הפיתוח (האינדוקטיבי –מהמעשה, דרך הניסוי, ללמידה בדרך של מדידה ואיסוף
עובדות לתיאוריה) נעשה באופן הבא:
1) בניית (מאות) דגמים של כל אחת מתתי-המערכת (מבנה כנף וגוף, מערכת היגוי מנוע ועוד) לשם ניסוי, טעייה ותיעוד.
2) הפקת לקחים, בניית דגמים נוספים וחזרה על הניסויים עד להשגת התוצאות המבוקשות.
3) עיצוב המערכת בדרך של ניסוי שילוב תתי-המערכות (דצמבר 1903).
4) בניית המטוס כמוצר אמין ובטיחותי (1905).
ההצלחה של האחים רייט לפני 120 שנים, לא רק בהמצאת המטוס הראשון, אלא גם בשיטה ובדרך ניהול פרויקט הפיתוח3 – במהירות, באיכות, בבטיחות ובעלות ההשקעה – עדיין לא אומצה כפרדיגמה מקובלת לפיתוח מוצרים חדשים. לא היה די בכישלון המהדהד של סמואל לנגלי בכדי להניע את הזרם המרכזי בתעשייה לשנות את הפרדיגמה, ואת מתודולוגיית ניהול תהליך הפיתוח שממשיכה להיות מסורבלת, יקרה ובלתי אפקטיבית (המשגרת מוצרי בוסר לשוק).
יש לשער כי תנאי הסביבה המשתנים ידחפו בסופו של דבר למעלה את מי שישכיל להטות את כנפיו כדי לתפוס את הרוחות, ולמצוא את הכוחות המניעים שיגברו על כוח המשיכה. הפרדיגמה הניהולית/הנדסית שפותחה לראשונה על ידי האחים רייט, אומצה על ידי טויוטה (Sate Based Concurrent Engineering), תורגמה על ידי מפתחי התוכנה למתודולוגיית ה-Agile ומהווה את בסיס תפיסת Lean Product & Process Development) LPPD).
האם ארגוני הפיתוח המוכרים לכם עדיין פועלים על פי עקרונות הפרדיגמה שניצבה בבסיס תפיסת ניהול פרויקט הפיתוח של לנגלי, או על פי זו זו שהנחתה את פעולתם של האחים רייט?
בעז תמיר, ILE
1פילוסוף המדע תומאס קון (MIT) נתן למונח 'פרדיגמה' את משמעותו הנוכחית כאשר השתמש בו כדי להתייחס למערך הכולל של העמדות, התפיסות והשיטות המגדירות את החשיבה המדעית בתקופה נתונה. בספרו "המבנה של מהפכות מדעיות" (1962, תרגום לעברית יהודה מלצר, 2005), טבע קון את המונח 'פרדיגמה' בהתייחסו להשקפה הרווחת אצל קהילת מדענים העוסקת באותו תחום בתקופה מסוימת. לשיטת קון, פרדיגמה כוללת ארבעה רכיבים:
א. הכללות סמליות – המרכיבים הצורניים של התיאוריה המדעית, כמו נוסחאות מתמטיות.
ב. התחייבויות מטאפיזיות של קהילת המדענים – ההסכמה (קונצנזוס) בין המדענים על תוקפה של התאוריה.
ג. ערכים – מהי תיאוריה טובה, מהם ניבויים טובים ומהם באופן כללי המאפיינים של הסבר טוב לתופעות טבע.
ד. דוגמאות משותפות לפתרונות המשמשים מופת ודגם לחיקוי כיצד יש לפתור בעיות דומות.
2 האחים, שעקבו אחרי ניסויי הצוות של לנגלי, גילו כי מנוע הקיטור שאומץ על ידי צוות הפיתוח בפרויקט של לנגלי יכול לתת מענה ליצירת התנועה והדחף.
3 "ההנאה שביצירה קבוצתית – עקרונות העבודה בחברת מנלו (Menlo Innovation)" בעז תמיר, 09 לנובמבר, 2014.
כתיבת תגובה