אמון באדם, בקהילה ובמדינה – חלום ישראלי, מציאות נורווגית

אוגוסט 27, 2014 • בלוג • בעז תמיר

נורווגיה משמרת עבורי ערכי יסוד כמו אמוּן, ערבות הדדית ועבודה עצמית, ערכים עליהם גדלתי בצעירותי, כאן בישראל, ואני חש שמזה עשרות שנים הם נשחקים אצלנו עד דק.

שנים אני מנסה לחפש את סוד המשיכה שלי לנורווגיה – האם זהו הנוף הפראי וגשמי הקיץ, או האנשים והקהילה אשר מהווים מבחינתי אי של אמון ובטחון – גם כאשר אינני מבין את השפה ואת הקודים המקומיים. נורווגיה הפכה עבורי למוזיאון המשמר ערכים חברתיים כמו אמוּן, ערבות הדדית ועבודה עצמית, ערכי יסוד שעליהם גדלתי כאן בישראל בשנות החמישים והשישים, ואני חש שמזה עשרות שנים הם נשחקים אצלנו עד דק.

אנסה להמחיש את חוויות הביקור האחרון בשלוש גלויות-נוף חברתיות: על מקום שלא נזקק לעורכי דין להסדרת עסקת נדל"ן פשוטה, על ביטחון ללא ביטוח בריאות ופנסיה, ועל כלכלה של מעצמת אנרגיה תעשייתית מפותחת ללא טייקונים.

1. עסקת נדל"ן ללא עורכי דין

שיחת טלפון מידיד נורווגי: "לא נוכל להגיע במועד לפגישתנו", פתח, "אנחנו רוכשים בית נופש ואני לוקח את היום על מנת לסגור את העסקה, לשלם ולקבל את המפתחות…" "יום אחד כדי לסגור עסקה?" שאלתי בפליאה, "אתה בוודאי עובד על העניין שבועות. אני מבין שעכשיו אתם מצרפים את עורכי הדין לטקס החתימה…" "עורכי דין לרכישת בית? מדוע?" שאל ידידי בפליאה, והמשיך את תיאור ביצוע העסקה: "אני נפגש עם המוכר יחד עם המתווך – איש מקצוע בעל רישיון הנאמן על הצדדים – וחותם על הסכם הרכישה. נייר סטנדרטי פורמאלי המעוגן בחוק." "ומה עם בדיקת הרישום בטאבו, הערות האזהרה?" ניסיתי לתרום מניסיוני (כשאני שוכח שמדובר בנורווגיה). "המתווך נחשב לנאמן ואיש מקצוע. אני סומך עליו שיקפיד לערוך את הבדיקות הטכניות, הרישיונות, תשלומי האגרות המוניציפאליות בהתאמה לחוק. את התשלום לרכישת הבית אני מעביר לנאמן (המתווך) שיעביר אותו לבעל הנכס רק לאחר שהושלם תהליך הרישום בספרים ותשלום האגרות. אני שקט, ויכול להתחיל בחופשה…" הבנתי כי התרשלות מצד המתווך לא רק שתעלה לאיש באובדן הרישיון המקצועי, היא תפגע גם במעמדו האישי והמקצועי בקהילה ותחסל את יכולתו להתפרנס בכבוד.

"ומה עם תקינות הבית, איכות הבנייה?" שאלתי בהיסוס. ידידי לא נשמע מודאג: "האחריות לאיכות הבניה מוסדרת בחוק הנורווגי ומעוגנת בהסכם הסטנדרטי. המוכר ממשיך לשאת באחריות בעל הבית ולפיכך אחראי לתיקון כל תקלות למשך חמש שנים ממועד מסירת המפתח." מסתבר שכשיש אמון ותרבות של כבוד לערכים, אין צורך באכיפת בתי משפט ובוודאי לא בעורכי דין. יום לאחר השלמת העסקה הרוכש יכול היה להתמסר בהנאה לשהות בבית הנופש על שפת הפיורד. בנורווגיה, למדתי, אפשר להרגיש נינוח גם ללא ייעוץ משפטי.

2. מס איכות חיים מבטל את הצורך בביטוח

אחת מהשיחות על דרכי החיים החברתיים בנורווגיה התגלגלה לדיון במערכת הבריאות הנורווגית, אשר בדומה למדינות מפותחות אחרות מתלבטת כיצד לשרת קהילה בה תוחלת החיים עולה, ובהתאמה צומחות באופן מואץ גם עלויות הבריאות. מי שמבקש לשמור על חברה דמוקרטית פתוחה הבנויה על ערבות הדדית, חמלה ואמון, כך הוסבר לי, מחויב לשמר מערכת בריאות ציבורית טובה. הובהר כי הקהילה מקפידה על שמירת איכות חייהם של אזרחיה וערך האחריות החברתית לא עומד לדיון: בריאות, פנסיה וחינוך הם זכויות יסוד החייבות להינתן באופן שוויוני לכל אזרח באשר הוא.

מעבר למס ההכנסה, כל אזרח נורווגי מפריש בשנות עבודתו שבעה וחצי אחוזים (7.5%) מס "איכות חיים". מס איכות החיים מאפשר לכל אזרח נורווגי, ללא קשר לגובה הכנסתו, כיסוי ביטוח בריאות ופנסיה מלאים. כך, תמורת תשלום מס פרוגרסיבי המותנה בגובה ההכנסה, הסדירו הנורווגים את הדאגה לחולים, לנכים ולקשישים: הרפואה הציבורית הנורווגית (עם בעיות ניהול משלה) מעניקה טיפול רפואי שוויוני, וכך גם תשלומי הפנסיה מוענקים לכל אזרח ללא קשר לעבודתו והכנסתו כעובד, על מנת שיוכל לחיות את חייו לאחר הפרישה מהעבודה באופן מכובד.

במקום המקיים תרבות של חמלה חברתית וערבות הדדית אין צורך בחברות ביטוח (פרט לביטוח האלמנטארי – רכב, תאונות, פגעי טבע וכו'). רמת האי-שוויון האזרחי נמוכה ומאפשרת בסיס לאמון הקיים בין האזרח למוסדות המדינה ובין העובדים למעסיקים. כך גם לגבי השימוש במשאבי הטבע – המים, הנפט והגז הנורווגים – הכנסות הן רכוש הציבור ולשימושו בלבד. התרבות הנורווגית נחשבת קרקע גידול צחיחה לגידולם של טייקונים.

3. יזמות, תעשייה מכוונת יצוא, ותרבות של קהילה מבוססת אמון

את ארוחת הערב בביתו של פֶּר סייביק (Per Saevik) הכינה אשתו ליב, כששניהם משרתים את האורחים. ארוחת ערב רגילה המוגשת לידידים שלא בעזרת משרתים וחברת קייטרינג. כך נראה "טייקון" נורווגי, דייג שהפך מייסד ויו"ר קבוצת Havila – מהיצואנים העשירים והמשפיעים בנורווגיה. ארוחת הערב התקיימה לאחר ביקור במספנה הנחשבת מהמצליחות, המתוחכמות ובעלות שיעור ההכנסה והרווח לעובד מהגבוהים בעולם.

ביקור במספנה ובמשרדי הנהלת Havila למדתי שמדובר בארגון מיוחד במינו. בנורווגיה עושים כל מאמץ לקיים את ערך העבודה העצמית – אין תפקיד המבזה את בעליו. כלל עובדי המספנה הם אזרחי המקום, כולל העוסקים בעבודות מסגרות, ניקיון, שמירה והרכבה בסיסית. פער השכר בין הבעלים וצוות ההנהלה לבין עובדי הקו נמוך במיוחד (בוודאי ביחס למקובל בארה"ב או ישראל). הקבוצה ציבורית ונסחרת בבורסה של אוסלו, ועושה שימוש מוגבל ביותר בהלוואות בנקאיות.

ערכה של השותפות עם ציבור בעלי המניות, הספקים העובדים והקהילה בא לידי ביטוי במיקוד כל בעלי העניין ביצירת ערך ללקוחות – קבוצת מפעלי המספנה עוסקת בתפירת פתרונות ים ייחודיים לכל לקוח – ספינת דייג, ספינות הובלת נפט וגז, או ספינות וציוד צלילה לפיתוח מאגרי גז ונפט. פֶּר סייביק רואה בספקים שותפים,1 חברי קהילה שהקבוצה תעשה כל מאמץ לקיימם בתקופות משבר ושפל. לכל לקוח מעוצב תהליך יוצר-ערך המשלב את חברות הבת – ארגוני ההנדסה, הרכש והייצור המכאני האלקטרוני והאופטי – בצוות אינטגרטיבי המנוהל על ידי מנהל פרויקט או מנהל תוכנית הפיתוח.2

עובדי המערכת כולה (הקבוצה וספקיה) מאורגנים כקהילה המוגנת חברתית ואישית בשני מעגלי ביטחון – הקהילתי (Havila) והלאומי הנורווגי (במסגרת מס איכות החיים). האיגוד המקצועי הלאומי הנורווגי רואה קשר הדוק בין הצלחת המספנה (מקום העבודה), הקהילה והעובדים. קבוצות העובדים, ההנהלה והאיגודים מבינים כי על מנת לשמר את ערכי היזמות, החדשנות והגמישות התפעולית יש לשמור על בטחון תעסוקתי וחברתי.

מה סוד ההצלחה של יזם, תעשיין ויצואן שלא מוכן להיות טייקון? שאלתי את פֶּר. "אנחנו אנשי ים המבקשים להיות חלק מקהילה יוצרת," השיב, "מזג האוויר, סערות הים ושנים של חיי עוני במקום הקשה הזה חישלו אותנו כקהילה מאמינה." שם הקבוצה Havila לקוח מספר 'בראשית' ומתייחס לאדמת גן-עדן. על פי אמונתו של פֶּר, יצירה וערבות הדדית לא רק שמעניקות לאנשי הקהילה הנורווגית חיים שלמים יותר על פני האדמה הזו, אלא הן עתידות להוליכם לקיום טוב יותר גם בעולם הבא, במקום אליו כולנו נחזור שווים ברכוש, אך שונים במעשים וביצירה שהותרנו אחרינו על פני האדמה.

בעז תמיר, ILE


1 . במקום הבנוי על אמון וערבות הדדית (כמו בקבוצת Havila) רואים בספקים שותפים בזרם יוצר-הערך ולפיכך לא עושים שימוש במתודולוגיית המכרז. ראו דיון המכרז כשביתה איטלקית: "מנגנון המכרז לא רק פוגם באפקטיביות הניהולית, באיכות השירות וביצירת הערך, הוא גם פותח פתח רחב לכל מי שמבקש לקדם עשייה פתלתלה", בעז תמיר, 22 ליוני 2014.

2. "מנגנון של מומחים במקום מומחים למנגנון", בעז תמיר, 18 לאוגוסט 2014.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *