ברצלונה עיר פרזות – תפיסת הניהול של ברצלונה יכולה לשמש מודל ראוי לארגון Lean Enterprise

ספטמבר 6, 2015 • בלוג • בעז תמיר

“יש לנו יותר כוח משחונכנו להאמין”
(עדה כולאו, ראשת עריית ברצלונה)

אור ירוק על גג המוניות בברצלונה מזמין למונית פנויה ואילו ספרה 1,2,3 משדרת שהמונית תפוסה ואף מגדירה את התעריף בו מתבצעת הנסיעה. כששאלתי את מארחי אוריול קואטרקסס (Oriol Cuatrecasas), נשיא מכון ה-Lean בספרד, לפשר הספרות על גג המוניות, השיב כאילו הדברים מובנים מאליהם: “שקיפות ונראות הם עקרונות יסוד בסחר הקטלוני. נהג המונית מחויב לנהוג על פי כללי רגולציה ברורים ונוקשים – אזור הנסיעה, שעת הנסיעה, מספר הנוסעים והכבודה מחייבים תעריף תואם. העיסקה לא יכולה להסגר בתוך המונית (בין הנהג לנוסע), והתעריף מוצג בבירור כך שהמשטרה או הפקחים יוכלו לאכוף את כללי המשחק (המסחרי) לטובת הספקים (נהגי המוניות) והלקוחות הנוסעים.”

על פי אוריול קואטרקסס המדיניות הציבורית בחברה הקטלונית מבוססת על מסורת של מאות שנים. כבר במאות ה-15-16, ללא מקור סמכות מלכותי פורמאלי, התגבש גוף “קונסולארי” (Consul) המורכב מנבחרי ציבור שקבע את חוקי הסחר והבהיר את הסטנדרטים להתנהלות כלכלית. מערכת הממשל (Governance System), שתפקידה להסדיר את חיי החברה ואת הפיתוח האורבני, הכלכלי והמסחרי בברצלונה, מבוססת על מסגרת חוקתית המגדירה את גבולות המגרש אך מנועה מלהתערב בתכנים, במאפיינים או במינויים הפוליטיים.

הנהלת מועדון הכדורגל המפואר של ברצלונה, הנמצא בבעלות האוהדים, נבחרת באופן דמוקרטי. עבור אזרחי ברצלונה “בארסה” היא “יותר ממועדון” (בספרדית: més que un club) בשל מעורבותה בקהילה ובשל תפקידה בהגנה על החופש והדמוקרטיה בספרד –‏ לאורך ההיסטוריה ייצג המועדון את הערכים הקטלוניים ואף נאלץ להגן עליהם. כך לדוגמה, המועדון מוכר כמגן התרבות והשפה הקטלונית וסמל הקבוצה מעוצב עם ארבעת פסי אדום על רקע צהוב. כחלק מהקהילה החברתית, הקבוצה מציגה בפומבי את שאיפת הקהילה הקטלונית להשגת אוטונומיה מורחבת ונוטלת חלק במסע ציבורי נרחב לקידום הנושא, עם הסיסמה “אומה אחת, נבחרת אחת”. המועדון לא רק מייצג את קטלוניה ברמה הבינלאומית, אלא גם לוקח אחריות חברתית הבאה לידי ביטוי מעשי בארגון משחקי צדקה ליוניצ”ף ואימוץ הלוגו של הארגון (המוטבע על גב חולצת השחקנים), בהשתתפות במאבק בסמים ובארגון מספר אירועים שרווחיהם מנותבים לקידום מיזמים חברתיים מקומיים ובינלאומיים.

ראשת העיר עדה כולאו2 (Ada Colau) שנבחרה ביוני השנה, היא “מסי” של העיר ברצלונה – סמל המזוהה עם העיר. כפעילה חברתית כולאו ביססה את השקפת עולמה על מסורת קטלונית ארוכה של הצמחת יוזמות מן הבסיס, וניסיונה כמייסדת ודוברת תנועת המחאהPAH 3 עמד בבסיס המצע שלה בבחירות לראשות עיריית ברצלונה, תחת המוטו: “יש לנו [לציבור] יותר כוח משחונכנו להאמין.”4

כולאו מבססת את שלטונה המוניציפלי על בסיס החברה האזרחית, ובייחוד על מוסד ה”קונסול”, המייצג את מגוון שכבות האוכלוסייה ושתפקידו הוא לייצר את החזון, התנאים והתשתית לצמיחה כלכלית וחברתית. תפיסה זו מבוססת על ההבנה שיזמות וצמיחה לא תוכלנה להתרחש דרך הכוונה ושליטה ריכוזית (סוציאליסטית-בולשביקית) מחד, ומאידך לא בפתיחת השוק לתחרות פרועה המשמשת מצע נוח ליצירת קשרי הון-שלטון-עיתון (על פי הפרקטיקה הניאו-קפיטליסטית) – שתי השקפות עולם העומדות בסתירה לעקרונות הדמוקרטיה וחופש היוזמה הכלכלית. על פי דוקטרינת כולאו, יוזמה, חדשנות וצמיחה אמורות להתרחש מן הבסיס ובמסגרת כללי משחק ברורים המגובים בתפיסת ממשל (Governance) המבוססת על רמת שקיפות גבוהה: יומן הפגישות של ראשת העיר כולאו חשוף לציבור ומשדר רמה גבוהה של שקיפות ובטחון עצמי.

על מנת לעודד את החיים החברתיים והכלכליים ברחובות ברצלונה, הרגולציה העירונית פועלת לצמצם פיתוח קניונים (המוקמים כבועות מנותקות ונשלטים בידי קבוצות עסקיות חזקות) לטובת עידודן של חנויות שכונתיות המעורות בקהילה בבעלות יחידים ומשפחות. בשכונות הנחשלות העירייה מעודדת הקמת מרכזי תרבות, תיאטראות, מוזיאונים ואפילו בתי מלון מפוארים ומבני חממות לסטארט-אפים בסבסוד ציבורי.

ההחלטה על הקמת מוסדות חינוך (בתי ספר, אוניברסיטאות וגנים) או רפואה (בתי חולים ומרפאות לסוגיהן), כמו קבוצות הכדורגל, נתונה גם היא בידי הקהילה. כל יוזמה שתעמוד באמות המידה המקצועיות והחברתיות תזכרה לברכת העירייה ולמימון ציבורי תואם ומוגדר מראש. היזמים חופשיים לפעול על פי השקפת עולמם והחזון שגיבשו כשהם מפעילים את הכישורים המקצועיים במסגרת כללי משחק מוגדרים ומוסכמים.

תפיסת הניהול של העיר ברצלונה יכולה לשמש מודל ראוי לארגון Lean Enterprise: חישבו על ארגון עסקי חסר היררכיה נוקשה המאורגן בדומה לעיריית ברצלונה. בראש הארגון “ברצלונה” עומדת מנהיגה המגדירה את התכלית, מנסחת את עקרונות הממשל התאגידי (Corporate Governance) ומובילה דיון ציבורי לקביעת כללי המשחק (המסחר והפיתוח האורבני), מקפידה על מהלכים שקופים (יומן פגישות גלוי) וחשופים לכל (שלטי המוניות) ויוצרת תשתית ליזמים (בתחומי התרבות, החינוך, הבריאות, המסחר והתעשייה) כדי שיוכלו להביא לידי ביטוי יצירתי את יכולתם המקצועית והיזמית ולחתירה לשיפור מתמיד בתשתית ובאורחות חיי השכונות, הדיור הציבורי והפריפריה.

תפיסת הניהול הנחשפת בעריית ברצלונה מציגה מודל חדש לתפקיד המנהל כמנהיג מחנך-מעצב על פי עקרונות הממשל התאגידי. ארגון שהמבנה, התרבות ותפיסת הניהול שלו יעוצבו על פי המודל הזה, ואשר יאפשר לעובדיו לקדם את יוזמותיהם המקצועיות ויצירתיותם האישית (כמו במתן שירות מוניות, בפתיחת חנות או בהקמת סטארט-אפ, בית-ספר או בית-חולים בברצלונה), יהיה כשיר יותר לעמוד בתנאי סביבה משתנים ולשפר את כושר התחרות בסביבה עסקית סוערת ומשתנה. קבוצת הכדורגל וצמיחתה המפוארת של העיר ברצלונה מוכיחים כי מדובר בניסיון ארגוני ותפיסת ניהול הראויים ללימוד וחיקוי.

האם גם אתם יכולים להפוך את הארגון שלכם (כארגון עסקי או שלא למטרות רווח) לארגון נטול היררכיה5, הפועל על פי תרבות ניהול פתוחה, שקופה ומעודדת יזמות, כפי שזוכים לראות המבקרים בברצלונה?

בעז תמיר, ILE


1 עיר אשר איננה מוקפת חומה. ערי פרזות היו ערים ללא קיר הגנה היקפי, ובעת העתיקה שימשו מרכזי סחר ופעילות כלכלית תחת יציבות שלטונית.

2 עדה כולאו נבחרה לראשות עיריית ברצלונה ב-13 ליוני 2015.

3PAH – Platform for People Affected by Mortgages. “Making the democratic revolution happen”, Ada Colau & Diario Publico, December 5th 2014

4We have more power than they’ve led us to believe” , Ada Colau’s Website: http://adacolau.cat/en a4

5 לדיון נרחב בתפיסת ניהול מעודכנות ראו: “בדידותו של מנהל הרץ למרחקים ארוכים“, בעז תמיר, 17 ליוני 2015.
Traditional Managers Can’t Jump – What Managers Can’t – and Can – Do“, Boaz Tamir, June 2015”

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.