מסתבר שלא מספיק לבלוע משהו כדי להיות ניזון ממנו – ענקי השוק הכבדים נאלצים ללמוד כיצד ללמוד מחדשנותם של גורמים מערערי-שוק זריזים ומהירים
"לאמריקנים יש גנרלים אחדים – ג'נרל מוטורס, ג'נרל אלקטריק, אצלנו כל אחד גנרל…"
כנער צעיר במושב פירשתי את האמירה כפשוטה, כבר קיבלתי אחריות על האכלת וחליבת הפרות, ורשות לרכב ללא רישיון נהיגה על טרקטור בגיל 14, חשתי כאילו ששרביט הגנרל מונח בתרמילי. אולי אחד המקורות של "אומת הסטארט-אפ" מצוי בחצרות המושבים והקיבוצים משנות השישים המוקדמות, הנאיביות.
לאחר כחצי מאה אני רואה כיצד חברות הענק ההיררכיות (ג'נרל מוטורס, ג'נרל אלקטריק, בנקים, חברות ביטוח ותקשורת), הפכו לדינוזאורים מסורבלים חסרי גמישות תפעולית וזריזות מחשבתית – תכונות הכרחיות להתמודדות עם סביבה עסקית המשתנה ומתערערת בקצב מואץ.
הגנרלים העסקיים שהכתיבו בעבר את טבעו של השוק נאלצים להתמודד עם לקוחות שהפכו למלכי השוק החדשים. את מקומן של ההיררכיות ותפיסות הניהול שהתייתרו תופסים להקות של קפיטנים צעירים, סטארט-אפים מערערי שוק המוכיחים את יכולתם להציג פתרונות מותאמים לחוויית הלקוח (User experience – UX). מה שנותר לגנרלים הוא להתרפק על זיכרונות העבר, אך נוסטלגיה אינה תכנית עסקית.
בתחילה המשיכו חברות הענק לפעול בדפוסים הכוחניים המוכרים, רכשו והשתלטו על חברות סטארט-אפ שנראו מבטיחות, והעניקו ליזמים ולחלק קטן מהעובדים המומחים "אקזיט" מהיר והתעשרות קלה. למרות הערך העסקי הנמוך, חברות הענק קיוו להשיג שתי מטרות במהלך אחד – השתלטות על גורם הסיכון מערער השוק, ובמקרים נדירים גם ניסיון לשנות מבפנים על ידי צירוף כמה "טלנטים" ייחודיים והטמעת גנים של תרבות יזמית, אך אלה נחנקו לבסוף בתוך מערכת היררכית-בירוקרטית. כך, במקום שמהלך הרכישה וההשתלטות ישפר וישנה את הענק הרוכש, היזמים ויחידותיהם נעלמו או נטמעו בתרבות המסורתית מבלי שיתירו חותם משמעותי או ישנו את דפוסי הפעולה המסורתיים.
מלחמת הגנרלים בקפיטנים, כך נראה, עוברת כעת משלב הרכישה של חברות סטארט-אפ לשלב הבנייה הפנימית של יחידות סטארט-אפ תוך-ארגוניות אוטונומיות. לאחר סדרה ארוכה של רכישות כושלות, ולצד התובנה שחברות הענק נעות בדרך ללא מוצא, הן מתחילות לחפש אחר דרכים מעודכנות לניהול פיתוח המוצר שלהן, ללמוד ולאמץ את דפוסי החדשנות המערערים. מתחילים להתגלות ניצני ניסיונות חדשים להטמעה אורגנית של יחידות סטארט-אפ פנים-ארגוניות על מנת להשתיל רקמה צעירה בגוף מתנוון – מעין הרכבת "רוכב" (סטארט-אפ) על "כנה" (תשתית הארגון המסורתי).
סימנים רבים מעידים כי ארגונים מסורתיים החלו לבנות יחידות סטארט-אפ פנימיות, במטרה לשנות את התרבות ותפיסת הניהול באבולוציה אורגנית. זהו ניסיון מעניין המצביע על מגמה חשובה בהתאמתן של חברות הענק להתמודד בזירה עסקית המשנה את טבעה.1 .
מיודענו בראד פאוור מספר על בניית סטארט-אפ בתוך המערך הארגוני של ג'נרל אלקטריק (GE). הפוסט תורגם והותאם לקורא הישראלי באישור ושיחה עם בראד פאוור.
בעז תמיר, ILE
1 מהלך דומה עמד בבסיס הקמת "בי-קונקטד", אותה ניהלתי בסוף שנות ה-90 בתוך "טלרד" שנחשבה אז ענק תקשורת ישראלי. על סיפור בנייתה (ומכירתה-נפילתה) של בי-קונקטד: בעז תמיר, "הקרב על הסטארט-אפ – כשהון פוגש בחזון", ידיעות אחרונות (2007).
כתיבת תגובה