לפתור שאלות גדולות בצעדי ניסוי קטנים

אוקטובר 20, 2019 • ניהול Lean • Boaz Tamir

זוכי פרס נובל לכלכלה 2019 הם חוקרים המתמודדים עם בעיית העוני העולמית בדרך ייחודית, שהמשותף לה ולחשיבת Lean בולט לעין. התוצאה: מציאת פתרונות מועילים לבעיות בשטח.

“הַקַּו הַיָּחִיד שֶׁרָאִיתִי הָיָה קַו הָאֹפֶק וּמִתַּחְתָּיו הַכֹּל נִרְאָה

עֹנִי.”

(רוני סומק, “קו העוני”)

פרס נובל לכלכלה: מהלכה למעשה

העוני הפך זה מכבר לפתולוגיה גלובלית, כאשר מאות מיליונים חיים כיום עם הכנסה של 200 דולר לשנה. לכן משמח לדעת כי פרס נובל לכלכלה לשנת 2019 הוענק במשותף לשלושה חוקרים המבקשים לתרום למלחמה בעוני באמצעות עיצוב מדיניות אפקטיבית משנה מציאות: אסתר דופלו (Esther Duflo) ואבהיג’יט באנרג’י (Abhijit Banerjee) מ-MIT, מחברי הספר: Poor Economics: A Radical Rethinking of the Way to Fight Global Poverty, ומייקל קרמר (Michael Kremer) מהרווארד. על פי ועדת האיתור של ועדת הפרס, מחקרי השלושה תורגמו לתוכניות סיוע חברתי-כלכלי שהשפיעו על חייהם של מאות מיליוני אנשים.

הבחירה בהם ממשיכה מגמה לשינוי הדיסציפלינה האקדמית הכלכלית מעיסוק במחקר תיאורטי (אקונומטריקה) למחקר שטח מעשי הנבחן בתרומתו לקהילה (Applied theory). תחילת המגמה הזו בפסיכולוג דניאל כהנמן, שזכה בנובל בשנת 2002, והמשכה בבחירתו של הכלכלן ההתנהגותי ריצ’רד טאלר בשנת 2017.

זוכי פרס נובל לכלכלה בשנים האחרונות הוכיחו יכולת לגזור מן השיח האקדמי והפילוסופי הצעה למדיניות ציבורית אפקטיבית. במקום בניתוח חלוקת המשאבים כתוצר של מאבק אידיאולוגי (סוציאליזם-קפיטליזם) או פוליטי (יחסי הון-שלטון), הם מתמקדים בבחינה מדעית מעשית של דרכי התמודדות עם תחלואי החברה האנושית.

תכלית המחקר: מלחמה בעוני

שלושת הזוכים בפרס ביססו את עבודתם על מגוון תחומים: כלכלה ופוליטיקה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, פסיכולוגיה, חינוך ורפואה. מרחב המחקר התבסס על קהילות הסובלות מדורות של עוני ונחשלות בהודו, קניה, אינדונזיה, ובעוד עשרות מדינות בדרום מזרח אסיה, אפריקה ומרכז ודרום אמריקה.

במסגרת מחקריהם הציגו שלושת החוקרים מודלים לפעולה במקום לחתור לפתרון מטריה כללי לסוגיה חובקת עולם. את השאלה הגדולה של “מיגור העוני” הם פרטו לשאלות קטנות וקונקרטיות: מהן הדרכים לשפר את איכות ההוראה בבתי ספר כפריים במשאבים הקיימים (בניגוד לשאלה המעורפלת של מדיניות חינוך לאומית)? כיצד ניתן לגרום לחקלאים לאמץ שיטות השקיה וגידול יעילות יותר באזורים נטולי חשמל? כיצד לעודד הורים לחסן את הפעוטות והתינוקות באזורים בהם חיסון ושמירה על היגיינה אינם מקובלים?

דופלו ובאנרג’י למדו שבאזור רג’סטאן שבהודו רק 6% מהילדים חוסנו על ידי הוריהם. אחת הסיבות, הם גילו, היא שהמרפאות לחיסונים פשוט לא מאוישות חלק ניכר מהזמן. ניסוי מבוקר שביצעו הוכיח כי המעבר לשימוש במרפאות נודדות בין הכפרים העלה את שיעור החיסונים פי 3 ל-18%. וכאשר ההורים קיבלו שק עדשים בעבור חיסון ילדיהם (רעיון המבוסס על תיאוריית ה-Nudge של ריצ’רד טאלר) שיעור החיסונים זינק ל-39% ועלות החיסון קוצצה בחצי.

מייקל קרמר התמקד במימד החינוכי. בסדרת ניסויי שדה שערך בקניה מצא כי חלוקת ספרים חינם בבתי הספר לא שיפרה את הישגי התלמידים. המסקנה שלו הייתה שעזרה ממוקדת לתלמידים החלשים ביותר עשויה לעזור הרבה יותר.

במקום פתרון מדף – גילוי בניסוי

לאחר שנוסחה שאלת המחקר, דופלו, באנרג’י, וקרמר ניסו לענות עליה בצורה מדעית ככל האפשר: באמצעות ניסויים מבוקרים ומתוכננים היטב אותם ביצעו בשטח.

השלושה לא ניסו לשלוף או להמציא פתרון מדף לעוני, אלא העלו סדרה רחבה של רעיונות (השערות מחקר) שנגזרו מניתוח אנליטי של מקורות השורש לפערי הידע האקדמי בתחומי הבריאות, התזונה, הרפואה, החינוך, הכלכלה הפוליטית, האקלים, הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה. במקום חזון מבטיח וערטילאי הם ביקשו להציג סדרת ניסויים קונקרטיים והוכיחו כי שינויים קטנים בשטח יכולים לחולל שינוי אדיר בחייהם של אנשים.

במסיבת עיתונאים שנערכה ב-MIT ביום ההכרזה על הזכייה בפרס (14 לאוקטובר, 2019) אמרה דופלו כי: “שימוש בחשיבה מדעית ושיטות מחקר קפדניות הוביל לתוכנית פעולה אפקטיבית לצבא הלוחמים במגפת העוני העולמי. יכולנו להעמיד ברשות ממשלות וארגוני הסיוע בינלאומיים מגוון כלים, מתודולוגיות ותהליכי עבודה שנבחנו והוכחו כאפקטיביים.”

החיבור אל חשיבת ה-Lean

שיטת המחקר אותה הפעילו שלושת החוקרים מקובלת במחקרים רפואיים וקרויה RCT (Randomized Controlled Trial) מבקשת להפריך פתרונות המבוססות על דעות קדומות, אמונות ומסורות חסרות תוקף מדעי. כל ניסוי, לפיכך, חייב לכלול קבוצת ביקורת. זוהי למעשה שיטת מחקר הקרובה לשיטת Set Base Concurrent Engineering העומדת בבסיס מתודולוגיית פיתוח המוצרים LPPD.

גם לנו בקהילת פעילי ה-Lean נוצרה הזדמנות ללמידה מדרך פעולתם של דופלו, באנרג’י וקרמר. ההכרה שקיבלו זוכי הפרס נותנת תוקף למתודת פתרון הבעיות A3 במסגרת חשיבת Lean. במקום התהליך הלינארי (שאלה-פתרון או בעיה-החלטה) חשיבת Lean מציגה מודל פתרון בעיות המאפשר להתמודד בצעדי ניסוי קטנים עם בעיות בסביבה כאוטית. במקום הנחתה מלמעלה (דדוקציה) של פתרונות המבוססים על הידע הקיים, פעילי Lean בוחנים את המציאות על ידי ניסויי שטח אינדוקטיביים (הסקת מסקנות מן הפרט אל הכלל) ויצירת ידע תוך כדי למידה והתחדשות.

לא חשוב אם בסופו של מסע ה-Lean לא נמצא פרס נובל, הקהילה יכולה לקבל אישוש וחיזוק לעקרונות פעולתה: חשיבה על פי מתודולוגיה מדעית, פירוק שאלות מורכבות (ומופשטות) לגורמי היסוד שלהן, מתודת A3 לבחינת פתרונות בצעדי ניסוי קטנים ומהירים, למידה המתרחשת במרחב החיים (ה-Gemba) של מושא-הערך (הלקוח). ולבסוף, פיתוח הידע התיאורטי דרך צעדי ניסוי ממשיים ושיטתיים בשטח, ניסויים אשר מצמיחים רעיונות פורצי-דרך ואפקטיביים.

בעז תמיר, ILE.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.